בהרצאה זו יועלו שני תיאורי מקרה:
בתאור המקרה הראשון יוצג טיפול בע״מ, ילד בן 6, המתחנך בחינוך הרגיל, עם תפקוד אופייני ותקין לגילו, שהגיע לטיפול בדיבור בשל שיבוש הגוי בודד ng/l, לאחר טיפול היגוי מסורתי ממושך שלא נחל הצלחה. באבחון הראשוני הדגים: רגישות תחושתית אורלית מוגברת, חוסר יציבות לסת וחולשה בעוצמת פעילות הלסת, קיבוע רטרקטיבי בשפתיים בזמן דיבור וקושי מסויים בתנועתיות חוד לשון. בהדרגה שופרו תפקודי לסת, מבחינת עוצמה ויציבות, תוך שימוש בכלים ועם תמיכת לסת אינטנסיבית. כמו כן שופרה יכולת תנועתיות שפתיים ולשון. שיפור זה חשף קושי שלא התגלה באבחון הראשוני במלוא עוצמתו והוא חוסר יכולת הפרדת תנועה של לסת ולשון, לסת ושפתיים ושפתיים ולשון. הושם דגש רב על המשך שיפור תפקודי לסת תוך התמקדות בשיפור יכולת הפרדת תנועת לסת-לשון ולסת-שפתיים, תוך תרגול ממוקד שכלל שימוש בכלים והעלאת מודעות. לאחר תרגול ממושך, שכלל הפקת /l/ תקינה, למד ע״מ את הקשר בין שמירת הפרדת התנועה בעבודה עם הכלים לבין הצלחתו להגות /l/ נכונה במילים.
בתאור המקרה השני יוצג טיפול בת״ל, ילדה בת 9.6 שנים, המאובחנת עם BILATERAL PERSILVIAN POLYMICROGYRIA SYNDROME (OPERCULAR SYNDROME) - לקות נאורולוגית נדירה המאופיינת בפגיעה בתפקוד המוח ברמת הקורטקס. סימפטומים אופייניים לסינדרום זה הינם: שיתוק חלקי דו צידי של שרירי הפנים, הלסתות, הלשון והגרון, כשהקשיים העיקריים הינם בתחום האכילה והדיבור.
ת״ל מטופלת מגיל צעיר מאד. הטיפול התמקד בהקניית יכולת אכילה בטוחה, הפקת צלילי דיבור וסיוע בהתפתחות הדיבור. מאז ומתמיד טופלה בגישה אורו-סנסורי-מוטורית כדי להפחית היפו-סנסטיביות בתוך ומחוץ לפה ולנרמל מודעות תחושתית וכן בכדי לשפר יציבות, עוצמת פעילות ותפקוד לסת ושפתיים בנוכחות דפורמציות מבניות בפנים ובפה. כיום מדגימה ת״ל רמת מובנות דיבור סבירה הנמצאת במגמת שיפור מתמדת. הצגת מקרה זו תתאר הן את סוג הטיפול שקיבלה מגיל צעיר והן את התהליך המרשים של לקיחת אחריות על ישום התרגול והצלחתו, שלקחה על עצמה בהדרגה. בנוסף, ידונו אספקטים חשובים בטיפול כמו: יציבות, תנועתיות, דירוג תנועה, הפרדת תנועה, הפקת דיבור והייבטים הנוגעים לאכילה בטוחה המותאמת ליכולותיה.
