במסגרת התנסות קלינית של שנה ד` בחוג להפרעות בתקשורת במכללת הדסה – ירושלים, מתקיים, זו השנה השביעית, פרויקט העשרה שפתית באמצעות ספרי ילדים. הפעילות מתקיימת בגני שפה, גנים לילדים עם עיכוב התפתחותי (בחינוך ממלכתי ובחינוך החרדי) ובגנים בהם לומדים ילדים למשפחות מהגרי עבודה ופליטים.
רציונאל ההתנסות מתבסס על המודל של בלום וטינקר Intentionality Model and language acquisition, אשר רואה במתח שבין המוטיבציה החברתית-רגשית של הילד לבין המשאבים הקוגניטיביים העומדים לרשותו כמניע את תהליך רכישת השפה. הפרויקט פותח על רקע הכרה בחשיבות ההמשכיות הקיימת בין שיח אורייני דבור בגיל הגן והצלחה אקדמית בגילאי ביה"ס היסודי והתיכון (Snow, et al., 2007).
העקרונות עליהם נבנית ההתנסות מתבססים על המלצות התכנית `תשתית לקראת קריאה וכתיבה` שנערכה ע"י האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך. (2007) תכנית זו רואה בלמידה באמצעות פעילות חוויתית, המתווכת ע"י מבוגר, כבסיס לטיפוח התשתית האוריינית בגן הילדים.
בהתאם לרקע התאורטי, הסטודנטים קובעים מטרות מן התחומים השפתיים השונים, תוך התייחסות להיבטים חברתיים-רגשיים וקוגניטיביים הנובעים מהספר כך שהספר מהווה למעשה עוגן ממנו נגזרים תכנים אלו.
הפעילויות מועברות לקבוצות קטנות של 4-6 ילדים. כאשר כל מקבץ (בן 3-4 שבועות) סובב סביב ספר אחד שנבחר על-ידי הסטודנטים בשיתוף הגננת. על הסטודנטים להיות ערים להבדלים תרבותיים (ולעיתים גם סוציואקונומיים), בבואם לבחור ספר ופעילויות בעבודה עם ילדי הגן אליו שובצו להתנסות כולה.
הסטודנטים מודרכים על-ידי קלינאיות המרצות במכללת הדסה ובקמפוס שטראוס בירושלים, כמו גם על-ידי גננות הגנים. הקלינאיות ממקדות את המשוב בתכנים השפתיים ובהשקתם לתכנים הרגשיים-חברתיים והקוגניטיביים, בעוד הגננות מכוונות את הסטודנטים לדרכי התמודדות עם אתגרים חברתיים והתנהגותיים אשר מתעוררים במסגרת הפעילות הקבוצתית. במהלך ההתנסות מושם דגש על הוראה דיפרנציאלית בקבוצת ילדים הטרוגנית.
