התאמת מכשירי שמיעה מהווה נדבך משמעותי בתהליך השיקום השמיעתי הכולל ייעוץ, הדרכה, אימון, אסטרטגיות האזנה, ליווי ועוד. זהו תהליך מתמשך ומורכב הדורש שיתוף פעולה בין האודיולוג והמטופל. ציפיות המטופל, שלא השתמש בעבר במכשירי שמיעה, לגבי תיפקודו העתידי עם מכשירי השמיעה, השימוש בהם, יתרונותיהם ומגבלותיהם הן חלק מהגורמים היכולים להשפיע על הצלחת התהליך.
מחקר איכותני זה התבסס על עקרונות התיאוריה המעוגנת בשדה (Grounded theory). מטרתו הייתה לבחון את תפקידם של אודיולוגים בתהליך תיאום הציפיות שמתבצע במסגרת תהליך התאמת מכשירי שמיעה בקרב משתמשים מבוגרים חדשים ולרכז את הידע הקליני-מעשי של האודיולוגים העוסקים בפועל בתחום. הדגימה המכוונת לשונות מרבית כללה עשר קלינאיות תקשורת העוסקות בפועל בהתאמות מכשירי שמיעה למבוגרים במכוני שמיעה פרטיים ברחבי הארץ, שהשתתפו בראיונות עומק פתוחים סטנדרטיים. ניתוח הנתונים בוצע, במקביל לאיסופם, באמצעות קידוד וקטגוריזציה בעזרת תכנה ה-ATLAS it 7 המיועדת לניתוח נתונים איכותניים.
נמצאו ארבע תמות מרכזיות: 1. הראיה הכוללת של האודיולוג 2. יחסי הגומלין והשותפות הנוצרים בין האודיולוג המטפל ובין המטופל 3. תהליך תיאום הציפיות והתהליך השיקומי שזורים זה בזה 4. עמוד השדרה המקצועי של האודיולוג. ארבע תימות אלה משקפות את החשיבות שהאודיולוגים רואים בתפקיד שהם ממלאים בתהליך השיקומי ואת המשמעות שהם מייחסים למערכת היחסים שנוצרת עם המטופל ובני משפחתו.
מתוך ממצאי המחקר עולה כי שיקום שמיעה הוא אומנם רק אחד מהתחומים בו עוסקים קלינאי תקשורת, אך הוא מקפל בתוכו את ראיית העולם המקצועית שלהם, ההתמודדות עם דילמות אתיות ומקצועיות, היחסים הנרקמים עם המטופל וסביבתו וההתמודדות שלהם עם השינויים הטכנולוגיים והרגולטורים המתרחשים בתחום.
בהרצאה זו נתמקד בתפקידו של האודיולוג בתהליך תיאום הציפיות ובתהליך השיקומי בכללותו כפי שהוא משתקף בראיונות שבוצעו ולאור ההתפתחות הטכנולוגית של מכשירי השמיעה והשינויים העתידיים בדרישה ובצריכה של שירותים אודיולוגיים כתוצאה מצפי לגדילה משמעותית של האוכלוסיה המבוגרת בארץ ובעולם.
