קשיים בהבנת דיבור ברעש נפוצים עם העליה בגיל. עם זאת, השפעתם של המשתנים השמיעתיים ושל המשתנים הקוגניטיביים ותפקידם בתהליך הבנת דיבור ברעש בגיל מבוגר עדיין נחקרים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם השפעת הירידה בשמיעה וזיכרון העבודה על יכולת הבנת דיבור ברעש בגיל מבוגר משתנה כתלות באוזן הנבדקת (ימין לעומת שמאל).
במחקר השתתפו 120 נבדקים מבוגרים בטווח הגילאים של 50-70 שנים, 50 גברים ו-70 נשים, דוברי עברית ילידית ובעלי שמיעה סימטרית בשתי האוזניים. לכל הנבדקים הועבר מבחן MoCA ונמדדו ספי השמיעה בטווח התדרים של 0.5-4kHz. יכולת תפיסת דיבור ברעש נמדדה באמצעות מבחן תפיסת מילים ברעש (Wilson, 2007) שהותאם לעברית בשיתוף פעולה אתו. המבחן בגירסתו העברית (WIN-H) כולל שתי רשימות של 35 מילים חד הברתיות המושמעות עם רעש מלמול של 6 דוברים ב-7 יחסי אות/רעש בטווח של 24-0dBSNR במרווחים של 4dB. הרשימות הועברו לכל אוזן בנפרד, אחת לכל אוזן, למטלת זיהוי בסט פתוח. כמו כן הועבר למשתתפי המחקר תת -מבחן זיכרון לספרות, זכירה לפנים וזכירה לאחור, מתוך מבחן Wechsler.
לא נמצא הבדל בין ספי השמיעה ותוצאות WIN-H בשתי האוזניים. נמצא מתאם בין נקודת ה-50% באוזן שמאל וספי השמיעה ב-4kHz (r=0.446; p<0.001) ובין נקודת ה-50% באוזן ימין וציוני תת-מבחן זכירת ספרות לאחור (r=-0.428; p<0.05). נמצא מתאם בין ציוני מבחן זכירת ספרות לאחור וספי השמיעה בשתי האוזניים וציוני מבחן זכירת ספרות לאחור היו גבוהים יותר באוזן ימין בהשוואה לאלו שהתקבלו באוזן שמאל. נקודת ה-50% בשתי האוזניים של הנבדקים בגילאי 60-69 שנים הייתה גבוהה יותר מזו של הנבדקים בגילאי 50-59 שנים למרות שלא נמצא הבדל בין ספי השמיעה של שתי הקבוצות. הבדלים מובהקים בין גברים לנשים נמצאו רק בנקודת ה 50% באוזן שמאל. בתוצאות אוזן זו באו לידי ביטוי גם הבדלים בין בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין לבעלי תפקוד קוגניטיבי נמוך מהנורמה.
נראה שהשינויים ביכולת הבנת דיבור ברעש וזיכרון העבודה עם העליה בגיל תלויים באוזן הנבדקת. יש צורך להתחשב בהבדלים אלה בתהליכי שיקום שמיעה.
