מבוא: שתלי שבלול לחרשות מולדת מבוצעים בשנה הראשונה והשניה לחיים. בתקופה זו דלקות אוזן חידקיות וניסיוביות שכיחות. התפתחות דלקת אוזן תיכונה כרונית באוזן עם שתל, שהוא גוף זר, מהווה אתגר טיפולי, כאשר המטרה היא להשתלט על הדלקת מחד, ומאידך, לשמור על שתל מתפקד ומתן שמיעה מקסימלית לילד.
בהרצאה אפרט על ניסיוננו בטיפול ב 8 ילדים מושתלים שפתחו זיהומים כרונים. לשלושה היו לנקבים יבשים בתופית והם עברו תיקון עור התוף. חמישה חולים הציגו עם דלקת אוזן תיכונה כרונית מפרישה עם רקמת גרעון רבה סביב השתל, שדרשה ניתוח מסטואידקטומיה, חיתוך השתל והחזרתו באותו הניתוח או בניתוח נוסף. במקרה אחד נמצאה כולסטאטומה במסטואיד ובמקרה אחר לא היה ניתן לגרות את השבלול עקב הזיהום המתמשך.
מסקנה: בכל מקרה של הפרשה מאוזן של ילד עם שתל שבלול חיוני טיפול תוקפני. יש ללמד את משפחות החולים ואת הצוותים הרפואיים על הבעיה, ולפעול לשיפור של הענות החולים ושל המעקב הרפואי.
