המחקר הנוכחי משווה את ההפרעות בשטף הדיבור של ילדים דוברי רוסית-עברית עם התפתחות שפה תקינה ועם לקות שפה (ל"ש) הן בשפה הראשונה (רוסית) והן בשפה השניה (עברית) במטרה לזהות את ההשפעות של לקות שפה ושל דו-לשוניות על שטף הדיבור. מחקרים בקרב ילדים חד-לשוניים מדווחים על אחוז גבוה של הפרעות בשטף אצל ילדים עם ל"ש [1] אך מחקרים מעטים בדקו את השטף בשתי השפות בסיפורים של ילדים דו-לשוניים עם או ללא ל"ש [2].
נרטיבים נאספו מ-45 ילדים דו-לשוניים בגיל 6;6-6;5 (15 עם ל"ש) תוך שימוש בשיחזור סיפורים מקבילים ברוסית ועברית מבחינת אורך הסיפור, מבנה הסיפור, ואוצר המילים [3]. נרטיבים תומללו וקודדו עבור הפרמטרים הבאים: עצירות (pauses), מילות פקק (filled pauses), חזרות של מילים (repetitions), ותיקונים עצמיים (self-corrections). עצירות מעבר ל-0.25 שניות זוהו באמצעות תוכנת PRAAT וקודדו ביחס לאלמנטים נרטיביים מרכזיים כגון מטרה, ניסיון, ותוצאה. עצירות באורך שונה (0.25, 0.50, 1.00, 1.50, ו2.00 שניות) סומנו בתמלולים כדי לאפשר זיהוי של אורך העצירה המעיד על קושי בשחזור הנרטיב.
ילדים עם התפתחות שפה תקינה ועם ל"ש השתמשו בכמויות דומות של עצירות, מילות פקק, חזרות של מילים, ותיקונים עצמיים. נמצאו הבדלים בין-שפתיים: נרטיבים בשפה הראשונה (רוסית) הכילו יותר עצירות, ונרטיבים בשפה השניה (עברית) הכילו יותר חזרות. לגבי העצירות, התגלו ממצאים מורכבים ביחס לשתי הקבוצות: מספר המילים בין עצירות ארוכות (יותר משניה אחת) בשפה הראשונה היה נמוך יותר אצל ילדים עם ל"ש יחסית לילדים עם התפתחות תקינה (3 מילים לעומת כ-7 מילים). ממצאים אלו מצביעים על קושי אצל ילדים דו-לשוניים עם ל"ש בתכנון ובניית נרטיב בשפה הראשונה.
ניתוח של מיקומן של העצירות ביחס לאלמנטים של מבנה הסיפור מראה שרוב העצירות התמקדו בביטוי ניסיון של הדמות להשיג את המטרה בסיפורם של ילדים עם וללא ל"ש. מיקומם של העצירות ביחס לאלמנטים נרטיביים מגלה היכן מרוכזים המשאבים בבניית הנרטיב. תוצאות המחקר ידונו לאור ההבדלים בין הקבוצות והבדלים בין השפות.
]1] Boscolo, B., Ratner, N. B., & Rescorla, L. (2002). Fluency of school-aged children with a history of Specific Expressive Language Impairment. An exploratory study. American Journal of Speech-Language Pathology, 11(1), 41-49.
[2] Fiestas, C. F., Bedore, L. M., Peña, E. D., & Nagy, V. J. (2005). Use of mazes in the narrative language samples of bilingual and monolingual 4-to 7-year old children. In ISB4: Proceedings of the 4th International Symposium on Bilingualism (pp. 730-740).
[3] Gagarina, N., Klop, D., Kunnari, S., Tantele, K., Välimaa, T., Balčiūnienė, I., Bohnacker, U. & Walters, J. 2015. Assessment of narrative abilities in bilingual children. In S. Armon-Lotem, J. de Jong & N. Meir (eds.) Methods for assessing multilingual children: Disentangling bilingualism from language impairment (241-276). Bristol, UK: Multilingual Matters.
