רקע: התאמת מרקמי מזון ושתיה הינה אחת מהאסטרטגיות הטיפוליות אשר מטרתן לשפר את יעילות ובטיחות תפקודי הבליעה לאנשים הסובלים מהפרעות בליעה.
התאמת המרקמים למטופל נעשית על ידי קלינאי התקשורת בהתבסס על תפקודי הבליעה שלו, ואילו סוג המזון הרכבו והתאמתו למצבו התזונתי של החולה נקבעים על ידי הדיאטנית. כאשר אדם הסובל מהפרעות בבליעה, יצרוך מזון או נוזל במרקם אשר אינו תואם את תפקודו, תהיה בכך פגיעה באיכות חייו, וסיכון לבריאותו כאשר במקרים מסוימים זה עלול לגרום לאספירציה, חנק ומוות. לשימוש בטרמינולוגיה אחידה ומוסכמת למרקמי מזון ושתייה חשיבות גבוהה בשמירה על איכות הטיפול והרצף הטיפולי, לדוגמא, בעת העברת מטופל ממוסד אחד לאחר. הסדרת השימוש בטרמינולוגיה אחידה הינו השלב הראשון בתהליך שיאפשר תקשורת ברורה בין אנשי צוות בתוך ובין מוסדיים.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבצע מיפוי של השימוש בשמות והגדרות למרקמי המזון והנוזלים המקובלים במסגרות הבריאות השונות בישראל.
שיטה: חברי ועדה בין-מקצועית (דיאטנים וקלינאי תקשורת ממסגרות שונות, בהן אקדמיה, מחלקות אשפוז אקוטי וכרוני ומשרד הבריאות) חיברו שאלון לאיתור וסקירת שמות המרקמים הנהוגים בקרב קלינאי תקשורת ודיאטנים העובדים במערכת הבריאות. שאלון הסקר כלל גם שאלות ידע, עמדות וחסמים הנוגעים לצורך בטרמינולוגיה ארצית אחידה של מרקמי המזון והנוזלים. השאלון נשלח ל-120 מוסדות שונים במערכת הבריאות.
תוצאות: השאלון מולא על ידי 26 קלינאי תקשורת ו-42 דיאטנים ממסגרות שונות. המשתתפים שיימו 46 סוגי מרקמים בהם יש שימוש. מתוכם, זוהו 20 שמות שנעשה בהם שימוש רב יחסית. כאשר התבקשו לתאר את המרקם של פריט מזון מסוים, נמצא מגוון רחב של שמות (חלק מהמרקמים שויימו בעשרה שמות שונים). ניתוח השאלון העלה כי בארץ לא קיימת הגדרה מוסכמת ואחידה של שמות וסוגי מרקמי המזון בין אנשי המקצוע השונים, בתוך ובין המוסדות.
מסקנות: תוצאות המחקר תומכות בצורך ביצירת טרמינולוגיה אחידה של מרקמי המזון והשתייה שמטרתה לשמור על בטיחות המטופל בכל מוסד במערכת הבריאות אשר אחראי על הזנתו, ובהמשך גם בטיפול בקהילה, במטרה לשפר את איכות הטיפול ולשמור על רצף הטיפול. הועדה אימצה את היוזמה הבינלאומית לסטנדרטיזציה של מרקמי מזון (IDSSI).
