ילדים עם מוגבלות מוטורית קשה ושאינם מדברים, מתקשים להעביר מסרים לסביבה והסביבה בתורה מתקשה להבין את המסרים שהם מעבירים. בנוסף, ילדים אלו לא יכולים להצביע או להפיק מסר מילולי. השימוש במבט ככלי הצבעה יכול להיות עוד דרך באמצעותה ילדים אלו יתקשרו עם העולם. עוד לפני גיל שנה, פעוטות עם התפתחות תקינה, מסוגלים לעקוב במבטם אחר הפנית המבט של מבוגר לאובייקט במטרה לראות על מה המבוגר מסתכל ובכך לבסס קשב משותף (Tomasello & Carpenter, 2007). הקשב המשותף מאפשר לפעוט למידה, ביצוע פעולות למען מטרה משותפת ותקשורת. המבט יכול לשמש לבחירה, מבט לאמירה, לחקירה ועניין ולהפניית תשומת הלב של שותף התקשורת. עבור המבוגרים בסביבתו של הילד עם המוגבלות המוטורית הקשה והעדר הדיבור, זיהוי נכון של דפוסי ההתבוננות של הילד יכול להיות אמצעי להערכת הכוונות התקשורתיות של הילד ואולי אף הערכת הפוטנציאל התקשורתי שלו (Sargent et. al. 2013).
בהרצאה יוצג סולם סיווג להצבעה בעיניים שפותח על ידי קלארק (Clarke et al., University College of London, 2013). זהו כלי שיטתי שמטרתו לתאר את אופני ההתבוננות הקשורים להצבעה בעיניים ולאפשר לאנשי המקצוע לסווג את יכולותיו של מטופל בתחום זה.
שימוש בכלי סיווג להצבעה בעיניים יכול לשפוך אור על תהליכי תקשורת ראשוניים אצל ילדים עם מוגבלות מוטורית ושפתית קשה. כמו כן, לתת מענה יישומי לצורך קליני, דהיינו הערכת יכולות התקשורת של הילד. שימוש בכלי זה מעלה כמה שאלות באשר לאופן בו ניתן לעודד פיתוח הצבעה בעיניים וכן ליכולת של אנשי המקצוע לבצע הערכה מדוייקת של אופן תקשורת זה.
