שימוש בריפרור ליצירת לכידות בנרטיבים בקרב ילדים דו-לשוניים וחד לשוניים עם וללא לקות שפה

המחקר הנוכחי דן בריפרור (referential cohesion) בנרטיבים של ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית עם התפתחות שפה תקינה וילדים עם לקות שפה (ל"ש). שימוש בריפרור בנרטיב מבוסס על התייחסות חוזרת לדמויות הסיפור לאורך השיח. מחקרים קודמים בקרב ילדים חד-לשוניים עם ל"ש מצאו כי הקשרים האנפוריים (בין כינוי גוף ושם עצם המתייחסים לאותה דמות) מבדילים בין ילדים עם התפתחות תקינה לבין ילדים עם ל"ש [1], כאשר קשרים אנפוריים בקרב ילדים דו-לשוניים עם ל"ש לא נחקרו. המחקר הנוכחי ניתח את הקשרים האנפוריים בהתייחסות להבדלים בין הקבוצות (ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים עם התפתחות שפה תקינה ועם ל"ש) ובין השפות (רוסית ועברית).

נרטיבים נאספו מ-45 ילדים דו-לשוניים (15 עם ל"ש), מ-20 חד-לשוניים דוברי רוסית (10 עם ל"ש) ו20 חד-לשוניים דוברי עברית (10 עם ל"ש). ילדים דו-לשוניים עם ל"ש היו בעלי מיומנות שפתית נמוכה בשתי השפות ע"פ נורמות דו-לשוניות ([2], [3]), ובנוסף דווח על דאגה הורית בהתפתחות השפה.

הממצאים מראים כי ילדים דו-לשוניים עם ל"ש אינם משתמשים בכינויי גוף בצורה הולמת: הצגה והתייחסות חוזרת לדמויות הסיפור בעזרת כינויי גוף בלבד והשמטה של שמות עצם אפיינו נרטיבים של ילדים עם ל"ש בשתי השפות ופגעה בהבעת רצף האירועים.

נמצאו הבדלים בין ילדים חד-לשוניים עם וללא לק"ש: חד-לשוניים דוברי רוסית עם ל"ש הראו יכולות דומות לאלו של ילדים חד-לשוניים עם התפתחות תקינה, וחד-לשוניים דוברי עברית עם ל"ש הראו קושי בשימוש תקין בריפרור ע"י ייצוג והתייחסות חוזרת לדמויות הסיפור בעזרת כינוי גוף בלבד, בדומה לילדים דו-לשוניים עם ל"ש.

ממצאים אלו מעידים על קושי של ילדים עם ל"ש ביצירת רפרור בנרטיב, אך דבר זה תלוי שפה: ילדים דו-לשוניים (בשתי השפות) וחד-לשוניים (בעברית) עם ל"ש מראים קושי ביצירת קשרים אנפוריים. אולם כאשר רוב ההתייחסויות לדמויות הסיפור נעשו ע"י שימוש בשמות עצם (חד-לשוניים ברוסית), ילדים עם ל"ש לא נבדלים מילדים עם התפתחות תקינה בריפרור. הקושי בשימוש תקין של כינויי גוף בקרב ילדים עם ל"ש נובע בחלקו מקושי בהבעת מבנה הסיפור אשר מצריך שימוש בקשרים גלובליים בין האירועים.

[1] Liles, B. Z. (1985). Cohesion in the narratives of normal and language-disordered children. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 28(1), 123-133.

[2] Gagarina, N., Klop, D., Kunnari, S., Tantele, K., Välimaa, T., Balčiūnienė, I., Bohnacker, U. & Walters, J. 2015. Assessment of narrative abilities in bilingual children. In S. Armon-Lotem, J. de Jong & N. Meir (Eds.) Methods for assessing multilingual children: Disentangling bilingualism from language impairment (241-276). Bristol, UK: Multilingual Matters.

[3] Goralnik, E. (1995). Goralnik Diagnostic Test [in Hebrew]. Even Yehuda, Israel: Matan.