הערכת היכולת הנרטיבית בקרב ילדים דוברי ערבית בגיל ב"ס: ניתוח של צורות ופונקציות

Judy Kupersmitt 1 לינה טאהא 1 חנאן אסד 2
1החוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה ירושלים
2,, מכללת אורנים

מטרת המחקר: התפתחות היכולת הנרטיבית נמשכת לאורך שנות הילדות וההתבגרות בתחומי המבנה והשפה (Berman, 2009), שכן במטלה של הפקת סיפור נדרשים כישורים לשוניים, לצד כישורים פרגמטיים וקוגניטיביים. למרות החשיבות המיוחסת ליכולות שיח נרטיבי בהתפתחות הכשירות התקשורתית והאוריינית של הילדים ולמרות יעילותם של אבחונים נרטיביים בהשוואה בין התפתחות תקינה ולקויה (Katzenberger & Meilijson, 2014) אין עד היום בישראל אבחון להערכת היכולת הנרטיבית של ילדים דוברי ערבית. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההתפתחות של היכולת הנרטיבית באמצעות שיטת ניתוח נרטיבי אשר פותחה בעברית (Guetta & Kupersmitt, 2016)

שיטת המחקר: המחקר בדק 20 ילדים דוברי ערבית עם התפתחות שפה תקינה בשתי קבוצות גיל – בני 6-7 וגיל 7-8 מחולקים לבנים ובנות. בנוסף, כלל המחקר קבוצה קטנה של 4 ילדים לקויי שפה בגילאים אלה. כל הילדים עברו מטלות שפתיות וקוגנטיביות. הילדים עם לקות שפה היו בטיפול של קלנאית תקשורת בעת עריכת המחקר. על מנת להעריך את היכולות הנרטיביות, נאספו מן הילדים סיפורים המבוססים על סיפור התמונות Frog Where Are You? (Mayer, 1969). האבחון מבוסס על סיפור זה והוא נועד לבחון את השימוש בצורות השפה לביטויים של תפקידים נרטיביים שונים בתחום מבנה הפעולה של הסיפור, הבחירות הלקסיקליות בקטגוריית שם העצם והפעלים, הקישוריות התחבירית-סמנטית והביטוי של תוכן אוולואטיבי.

תוצאות: מתוצאות ראשוניות בתחום המבנה של הסיפור נצפתה עלייה עם הגיל בהתייחסות למרכיבים השונים (הצגת דמות, אירוע מאתחל, בעיה, נסיונות ותוצאה). בהשוואה, ילדים עם לקות שפה הפגינו תוצאות נמוכות יותר בחלק ממרכיבי המבנה. כמו כן, נצפה שיפור בשימוש בפעלים ושמות עצם ספציפים עם הגיל – ללא קשר לדיאלקט אשר הופיעה בסיפור: ערבית ספרותית או מדוברת.

מסקנות: ניתוח מעמיק של צורות ופונקציות נרטיביות יכול להצביע על מסלול התפתחותי ולזהות את המאפיינים של ההתפתחות הנרטיבית בתחומי המבנה והשפה בסיפורים של ילדים דוברי ערבית. כמו כן, נראה כי שיטת הניתוח המוצעת עשויה לסייע בזיהוי מאפיינים של לקות שפה. הדיון מתייחס ליתרונות של השיטה, לצד האתגרים הקיימים בהערכת יכולות שפתיות באוכלוסיה של דוברי ערבית, בשל המצב הדיגלוסי, ריבוי הדיאלקטים בישראל והעדר כלים להערכת יכולות שפתיות.

מקורות

Berman, R. A. (2009). Language development in narrative contexts. In E. L. Bavin (Ed.). The Cambridge Handbook of Child Language, (pp. 354-375). Cambridge: Cambridge University Press.

Guetta, N. & Kupersmitt, J. R. (2016). Bnyiat ivxun narativi le-yeladim ce’irim: toca’ot rishonyiot. Paper presented at the 52th Conference of the Israeli Speech Hearing and Language Association, February 15-16, Jerusalem, 2016.

Katzenberger, I., & Meilijson, S. (2014). Hebrew language assessment measure for preschool children: A comparison between typically developing children and children with specific language impairment. Language Testing, 31(1), 19-38.

Mayer, M. (1969). Frog, where are you? New York: Dial Press.

Judy Kupersmitt
Judy Kupersmitt
מכללה אקדמית הדסה








Powered by Eventact EMS