האם הכל עניין של סמנטיקה? שינויים באבחנות לילדים עם בעיות שפה: מלקות שפה ספציפית (SLI) להפרעה שפתית התפתחותית (DLD)

סמדר פתאל
החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב

האבחנה של ילדים עם בעיות שפתיות מתוארת באמצעות למעלה ממאה מונחים שונים, המשקפים שינויים בתפיסות מחקריות, חברתיות והיסטוריות לגבי מהות הבעיה. ריבוי המונחים לתיאור אותה בעיה גורם לעמימות לגבי האבחנה וגבולותיה. בפועל, חוסר העקביות והקוהרנטיות של המונחים מקשה על תקשורת יעילה בין אנשי מקצוע, בניית תוכניות התערבות וקידום המחקר באוכלוסייה זו. לכן, בעשור הנוכחי גובר העניין בגיבוש מונח אחיד וקריטריונים ברורים לאבחנה של ילדים עם בעיות שפתיות.

אחד המונחים המקובלים לתיאור הבעיה הוא הפרעת שפה ספציפית (SLI – Specific Language Impairment ) המתאר ילדים עם יכולות שפה נמוכות ביחס ליכולותיהם הקוגניטיביות הלא המילוליות, וללא קיומם של הפרעות התפתחותיות אחרות. הביקורות כנגד מונח שכיח זה טוענות שהקריטריון להפרעה ספציפית בשפה אינו משקף את המציאות הקלינית בה רואים ילדים עם בעיות שפתיות ללא כל פער ליכולות אחרות, ובמקביל ישנם ילדים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות לצד הקשיים השפתיים. ואכן, גם מחקרית לא נמצא בסיס לקיומה של קבוצה מובחנת של ילדים עם בעיה ספציפית בשפה.

ההוצאה של המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני (DSM-5, APA1, 2013) עוררה מחדש את הדיון לגבי המונח והקריטריונים להגדרת האוכלוסייה. בהמלצת איגוד קלינאי התקשורת האמריקאי (ASHA), הוחלט במהדורה זו על שימוש במינוח של הפרעות שפה (Language Disorder) וביטול הקריטריון לספציפיות. בעקבות עדכון זה, כונסה ועדת מומחים שכללה את מובילי החוקרים והקלינאים ממגוון מדינות והתמחויות מקצועיות שמטרתה הייתה להגיע לקונצנזוס לגבי המונח והקריטריונים לאבחנה.

המלצות הועדה שפורסמו לאחרונה2 קובעות שימוש במונח הפרעת שפה התפתחותית (DLD - Developmental language disorder) המתאר בעיית שפה אצל ילדים שנמשכת לתוך גיל הילדות המאוחר ואף בבגרות, ולה השפעה משמעותית על האינטראקציות החברתיות היומיומיות ועל התפקוד האקדמי ואינה קשורה לאטיולוגיה ביורפואית ברורה. הועדה לא הגיעה להסכמה לגבי קיום של פרופילים מובחנים של ילדים עם הפרעות שפה אך קבעה מהם תחומי השפה החייבים להיכלל באבחנה. בהרצאה נסקור ונדגים כיצד כל אחד מרכיבי האבחנה העדכנית משליך על העבודה היומיומית בחדר הטיפולים ועשוי להשפיע על קביעת מדיניות וזכאות לשירותים.

  1. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®). American Psychiatric Pub.
  2. Bishop, D. V., Snowling, M. J., Thompson, P. A., & Greenhalgh, T. (2017). Phase 2 of CATALISE: A multinational and multidisciplinary Delphi consensus study of problems with language development: Terminology. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 58(10), 1068–1080.
סמדר פתאל
סמדר פתאל
החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב








Powered by Eventact EMS