מחקרים מראים שתקופה של חסך שמיעתי בילדות עשויה להשפיע על התפתחותם של תחומים נוירוקוגניטיביים שונים (כמו זכרון) אצל ליקויי שמיעה מושתלי שתל שבלול. חלק מהמחקרים מציעים כי הפערים שמציגים המושתלים במטלות קוגניטיביות בולטים במטלות המוצגות דרך הערוץ השמיעתי. רוב העבודות הקיימות בדקו מושתלים עם חסך שמיעתי ארוך טרום ההשתלה. מטרת העבודה הנוכחית היתה להעריך את השפעת ערוץ הלמידה (שמיעתי, ראייתי) על יכולות זכרון (קצר וארוך טווח) אצל ילדים מושתלי שתל שבלול (שהושתלו בגיל צעיר) בהשוואה לבעלי שמיעה תקינה.
בעבודה השתתפו 28 נבדקים בגילאי 7-10 שנים, 17 בעלי שמיעה תקינה ו- 11 ליקויי שמיעה המשתמשים בשתל שבלול דו-צידי והושתלו לפני גיל שנתיים. הנבדקים בצעו מספר מטלות: 1. זכרון לטווח ארוך- למידת רשימת מילים שהוצגו שמיעתית או ראייתית עם וללא אמירתן בקול ("אפקט הפקה") ושליפתן מהזכרון 2. חזרה על ספרות (לפנים ולאחור) שהוצגו שמיעתית או ראייתית. 3. מטלות תפיסת מילים חד הברתיות בשקט וברעש.
ממצאי העבודה העיקריים הראו כי: 1. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ולא נצפה אפקט הפקה במטלות זכרון לטווח ארוך, 2. שתי הקבוצות הראו תוצאות דומות בזכרון לספרות בשתי האופנויות, 3. שתי הקבוצות הראו ציונים טובים משמעותית במטלת זיכרון ספרות לפנים בהשוואה לזיכרון לאחור, ובעיקר בערוץ השמיעתי בהשוואה לערוץ הראייתי. 4. התקבלו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאות תפיסת דיבור בשקט וברעש. 5. מדדי הזכרון לא הסבירו את השונות שהתקבלה בתפיסת דיבור.
הממצאים מצביעים על יכולות זכרון (למילים ולספרות) שמיעתי וראייתי דומות בקרב ילדים שומעים ומושתלים אשר יכולים להיות מיוחסים לנגישות השמיעתית הדו צידית המוקדמת בקרב ליקויי השמיעה. העדר אפקט הפקה בשתי הקבוצות מרמז על כך שהיכולת לבסס אפקט זה (המייצג יתרון למילים הנאמרות בקול על פני מילים "שקטות") מתפתחת ככל הנראה מאוחר יותר במהלך הילדות או ההתבגרות. למרות הנגישות השמיעתית המוקדמת, ילדים מושתלים מראים יכולות תפיסת דיבור נמוכות בהשוואה לשומעים בשקט וברעש שאינה מוסברת על ידי התוצאות במבחנים הקוגניטיביים.
