מילים רב משמעיות נפוצות בשפות העולם; הן מאתגרות את תהליך הבנת המשפט, והפתרון שלהן נשען על הקשר המשפט. אחת הצורות של מילה רב משמעית היא מילה הומוגרפית: מילה כתובה המייצגת יותר מצורה פונולוגית אחת, ויותר ממשמעות אחת (ביצה קשה, ביצה טובענית). כרבע מהמילים בטקסט העברי הן הומוגרפיות, תכונה ייחודית שהופכת את חקר קריאת העברית למעניין, הן בהיבט הפסיכולינגוויסטי מבחינת תיהלוך המשפט, והן בהיבט הקליני/חינוכי מבחינת הדרך בה מתמודדים רוכשי העברית עם הטקסט העמום. מחקרים רבים באנגלית ובשפות נוספות עסקו בתרומת ההקשר לפתרון עמימות לקסיקלית, אך רובם בחנו את השפעת ההקשר הסמנטי על פתרון העמימות. מעטים המחקרים שבחנו את תרומת ההקשר הסמנטי לעומת ההקשר התחבירי בפתרון המילה. מטרת המחקר לבחון את דפוס השפעתם של שני סוגי ההקשרים על פענוח המילה ההומוגרפית בשלבים שונים של רכישת הקריאה. 130 תלמידים מכיתות ד` ו-ו`, ו-40 מבוגרים, קראו בקול 24 צמדי משפטים עם הקשר סמנטי ו- 24 צמדים עם הקשר תחבירי. במשפטי ההקשר הסמנטי שתי המשמעויות של המילה היו שמות עצם, והרמז לפענוח היה סמנטי בלבד (הפועלים ייבשו את הביצה / הילדים טיגנו את הביצה). במשפטי ההקשר התחבירי אחת ממשמעויות המילה הייתה שם עצם והשנייה פועל, והרמז לפענוח היה הקשר תחבירי שכיוון לשם עצם (האיש המוזר ביקש גזר) או לפועל (הילד הנחמד גזר את הדף). בכל מילה הוגדרה משמעות דומיננטית (שכיחה יותר, למשל בֵּיצָה, גֶּזֶר) ומשמעות משנית (שכיחה פחות, למשל בִּיצָּה, גָּזַר). ממצאי המחקר הראו אינטראקציה בין סוג ההקשר ושכיחות החלופה: כאשר ההקשר היטה לחלופה הדומיננטית, לא היה הבדל בין הקשר תחבירי לסמנטי, וכאשר הוא היטה לחלופה המשנית, היו משמעותית פחות טעויות קריאה בהקשר התחבירי. המחקר בדק גם את תהליכי הבקרה והתיקון, ובשני אלה נראה גם כן יתרון להקשר התחבירי. דפוס זה נצפה בשלוש קבוצות המחקר. ממצא זה עומד בסתירה לממצאים בשפה האנגלית שהדגישו את תפקיד ההקשר הסמנטי. בהיבט הקליני/חינוכי הוא מפנה את תשומת הלב אל תפקידו החשוב של ההקשר התחבירי בקידום יכולות קריאה.
