רקע: המחקר הנוכחי בדק כיצד המילים הראשונות מיוצגות מבחינה פונולוגית בלקסיקון של תינוקות ששפת אמם עברית. מחקר קודם על תינוקות ששפת אמם צרפתית הראה כי לקראת סוף השנה הראשונה לחיים תינוקות מעדיפים להאזין למילים מוכרות על פני לא מוכרות, והעדפה זו נשמרה כאשר העיצור הראשון במילה הוחלף. החוקרים הציעו כי זו עדות לייצוג שאינו כולל את כל הפרטים הסגמנטליים במילה, במיוחד בהברה שאינה מוטעמת. יחד עם זאת בצרפתית אין טעם לקסיקלי, אלא הטעם נוטה להופיע בסוף מבע. לכן, יתכן כי תינוקות ששפת אמם צרפתית מראים תשומת לב מיוחדת לסופי מילים (שיכולים להופיע בסופי מבע) ללא תלות בטעם. מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק את הייצוג של מילים דו הברתיות מלרעיות אצל תינוקות ששפת אמם עברית, שפה בה קיים טעם לקסיקלי, ומבנה הטעם הנפוץ הוא מלרעי. מטרה נוספת הייתה לבדוק האם יש הבדל בייצוג בין עיצורים ותנועות וזאת לאור השערה הקיימת בספרות הטוענת כי לעיצורים יש יתרון בייצוג המילה לעומת תנועות. שיטה והליך: נבדקו 100 תינוקות בני 10-11 בהליך מיקוד מבט Central Fixation. התינוקות נבדקו בחמישה ניסויים, 20 תינוקות בכל ניסוי. התינוקות נבדקו לגבי מילים מוכרות לעומת מילות טפל. המילים המוכרות כללו מילים נכונות (ניסוי 1) מילים המוכרות בהן הוחלף העיצור הפותח בהברה הראשונה (לא מוטעמת) (ניסוי 2), מילים מוכרות בהן הוחלף העיצור הפותח בהברה השניה (מוטעמת) (ניסוי 3) מילים מוכרות בהן הוחלפה התנועה בהברה הראשונה (לא מוטעמת) (ניסוי 4), מילים מוכרות בהן הוחלפה התנועה בהברה השניה (מוטעמת) (ניסוי 5). תוצאות: תינוקות הראו העדפת האזנה למילים מוכרות על פני מילים לא מוכרות גם כאשר העיצור או התנועה בהברה הראשונה שאינה מוטעמת הוחלפו. תינוקות לא הראו העדפת האזנה למילים מוכרות כאשר העיצור או התנועה הוחלפו בהברה השניה, המוטעמת. מסקנות: התוצאות תומכות בהנחה כי הבולטות של ההברה המוטעמת תורמת לייצוג ההברה בזיכרון, ולכן שינוי של עיצור\תנועה בהברה זו חוסמים את זיהוי המילה. ממצאי עבודה זו אינם תומכים בהנחה כי עיצורים מיוצגים טוב יותר לעומת תנועות במילים הראשונות.
