"זוז" / "הוא רוצה שהוא יזוז": היכולת של ילדי גן עם התפתחות טיפוסית להבין ולהמליל מצב מנטאלי של דמויות בסרטון הנפשה

מחקרים בתחום התפתחות הקוגניציה החברתית מראים כי ניצני התייחסות למצב המנטאלי של האחר קיימות בצורות שונות כבר אצל פעוטות (Flavell, 2000; Moll & Tomasello, 2004). ממצאי מחקרים אלו נובעים בעיקר מתצפיות על התנהגויותיהם בעת הבדיקה במחקר, אך אינם בהכרח מעידים על יכולת להמליל תובנות אלה. אף שילדים יכולים כבר בגיל צעיר להבין את המצב המנטאלי של השותפים לאינטראקציה על בסיס התנהגותם, המחקר הנוכחי בודק את יכולתם להמליל הבנה זו. היכולת לנסח ידע זה באופן מילולי מתפתחת מאוחר יותר באופן הדרגתי ומשקפת גם את התפתחות הכשירות הלשונית-תקשורתית של הילדים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היכולת של ילדים בגילאי 4-6 שנים עם התפתחות טיפוסית להבין את המשמעות של ביטויים שונים של תקשורת לא-מילולית של האחר ולתת ביטוי מילולי להבנה זו. לאור חשיבות יכולות אלו להתפתחות יחסים חברתיים, כישורים פרגמאטיים ומשחק סוציו-דרמטי, המידע שיתקבל על ילדים עם התפתחות טיפוסית יכול לשמש בסיס למחקרים עתידיים שיתמקדו באוכלוסיות של ילדים עם קשיים תקשורתיים-פרגמאטיים ויסייעו בבניית אמצעי הערכה ותכניות התערבות.
לצורך המחקר, נבנה מערך מתודולוגי המבוסס על משימה מונחית של זיהוי מצב מנטאלי וגילום דמות בסרטון הנפשה. במחקר חלוץ שנערך לצורך בניית מערך המחקר נמצא כי סרטון ההנפשה עורר עניין בילדים ועודדם לשתף פעולה בהכוונה מפורשת להתייחס למצב מנטאלי של האחר. מערך זה נבחר על מנת לאפשר לילדים תנאים מיטביים בהם יוכלו לתת ביטוי מילולי ליכולתם להתייחס למצבים מנטאליים של האחר בעקבות ביטויים של תקשורת לא-מילולית.
במסגרת המחקר השתתפו 30 ילדים ונערכו שני מפגשים עם כל ילד. במפגש הראשון הועברו מטלות הבנת `אמונה מוטעית` (Wimmer & Perner, 1983) ושחזור סיפור מספר. בנוסף, המשתתפים התוודעו בפעם הראשונה לסרטון תוך כדי צפייה מונחית, במהלכה הילדים התבקשו להסביר את הקשר בין ביטויים של תקשורת לא-מילולית ומצב מנטאלי של הדמות, דבר שהעיד על הבנתם, ובנוסף להמליל את הקשר על ידי גילום הדמות. במפגש השני התקיימה צפייה מונחית חוזרת בסרטון. תגובות הילדים בסרטון נותחו על בסיס 4 מדדים: הלימה של הקשר בין תקשורת לא-מילולית למצב מנטאלי, לקיחת פרספקטיבה של האחר, גילום דמות ושימוש במונחים המתייחסים למצב מנטאלי.
מתוצאות המחקר עולה, כי היכולת להתייחס באופן מילולי למצב המנטאלי של האחר קיימת כבר בגיל 4 שנים וממשיכה להתפתח כך שבכל המדדים שנבדקו קבלו הילדים הגדולים ציונים גבוהים יותר מהצעירים. מרבית הילדים (מעל ל-90%) במחקר היו מסוגלים להסביר את הכוונות או התחושות של הדמות, אולם איכות ההסבר שיקפה הבדלים התפתחותיים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את הממצאים של מחקרים קודמים אשר ראו בגיל 4 שנים נקודת מפנה בהבנה של ילדים את המצב המנטאלי של האחר, בכך שהם מאפשרים לבחון לעומק את האופן שידע זה בא לידי ביטוי מילולי הן בהסבר על כוונותיה ורצונותיה של הדמות והן בגילום הדמות בדיבור ישיר. ממצאי המחקר הנוכחי מאפשרים להסיק גם על ההשפעה החיובית של מערך המחקר לחשוף את היכולת של ילדים להמליל את השערותיהם לגבי המצב המנטאלי של האחר. המתאם הגבוה שנמצא בין כל מדדי הסרטון, מחזק את ההנחה שכל המדדים מתייחסים לאותה היכולת- התייחסות מילולית למצב מנטאלי של האחר. למידע זה השלכות קליניות משמעותיות בהערכה ובטיפול בילדים עם קשיים בהתפתחות תקשורתית-פרגמאטית.

ביבליוגרפיה:

Flavell, J. H. (2000). Development of children`s knowledge about the mental world. International journal of behavioral development, 24(1), 15-23.

Moll, H., & Tomasello, M. (2004). 12 and 18 month old infants follow gaze to spaces behind barriers. Developmental science, 7(1), F1-F9.

Wimmer, H., & Perner, J. (1983). Beliefs about beliefs: Representation and constraining function of wrong beliefs in young children`s understanding of deception. Cognition, 13(1), 103-128.