הקדמה: נשאות קודמת של S. aureus מהווה גורם הסיכון לזיהום בעתיד. מרבית הזנים של S. aureus עמידים לפניצילינים ואף לנגזרות של צפלוספורינים. נשאות בקרב ילדים נחקרת בשנים האחרונות ואנו רואים שיעור נשאות שונה מאזור לאזור.
מטרת העבודה: לבדוק את שיעור הנשאות של חיידקי MSSA/MRSA בקרב ילדים ערבים ויהודים בגליל , והאם קיימת קורלציה בין גיל ,מין , סביבת מגורים ומסגרת לימודים ,להעריך את שיעור העמידות של התבדידים לתכשירים אנטיביוטיים והגדרתם כ- CA-MRSA או HA- MRSA .
חומרים ושיטות: דיגום מנחיריי הילדים באמצעות מטוש ייעודי בחדר המיון של המרכז הרפואי ע"ש פדה פוריה בגליל בתקופה שבין 2/2015-4/2017. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים יהודים וערבים בחתך גילאים 0-17 שנים. בנוסף בוצעו מבחני רגישות לאנטיביוטיקה, נוכחות הגורם הוירולנטי PVL, ואיסוף הנתונים הדמוגרפיים של משתתפי המחקר .
תוצאות:. מתוך 246 ילדים במחקר נמצא כי 16% היו נשאים ל MSSA ,בעוד ש 16% מתוכם היו נשאים לMRSA . כלומר 2.8% מתוך כלל אוכלוסיית המחקר. כל זני MRSA היו חיוביים לנוכחות הגן PVL ורגישים יחסית לתכשירים אנטיביוטיים. ממצאים אלו מובילים למסקנה שמדובר בזני CA-MRSA. שיעור העמידות הגבוה ביותר היה לאנטיביוטיקה Penicillin – 17.95%. לא נמצאה מובהקות סטטיסטית בין המאפיינים הדמוגרפים .
מסקנות: במחקר נמצא שיעור נשאות בלתי מבוטל של MRSA חיוביים ל- PVL בילדים בריאים בגליל .נתון אשר יכול להוות תפקיד חשוב באפידמיולוגיה של זיהומי CA-MRSA בילדים בריאים באזור גאוגרפי זה .
המחקר מדגים את בעיית העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה ועוסק באוכלוסייה שבעבר נחשבה למוגנת מפני חיידקים עמידים. ומלמד על חשיבות המעקב והצורך באמצעים למיגור התפשטות חיידקים עמידים בקהילה, בדומה לאמצעים המושקעים למיגור חיידקים עמידים במוסדות אשפוז.
