רקע
פניות מרובות של הורים למרפאות ומלר"ד בשל חום בתינוקות יוצרות עומס טיפולי ועלויות למערכת הבריאות. מטרה: לתאר את ידע האמהות בלידה ובגיל 6 חודש והקשר להתיעצות, תפיסת התמיכה, קבלת הדרכה ופערים סוציו-דמוגרפיים.
שיטה
מחקר פרוספקטיבי במחלקות יולדות ב-4 בתי חולים המיצגים אזורים גאוגרפיים וחברתיים שונים בישראל (n=2,200). לאחר 6 חודשים התקיים ראיון טלפוני עם האם לאומדן ידע חוזר, דרכי התיעצות, תפיסת תמיכה וקבלת הדרכה. ידע האם נבחן בשש שאלות על התמודדות עם טיפול בחום. מהניקוד הכולל לתשובות הנכונות חושב ציון יחס והתאמתו לטווח 0-100.
תוצאות
לאחר הלידה, לרוב האימהות היה מידע מועט, ממוצע 48.1 בערביות ו-50.0 ביהודיות. לאחר 6 חודשים חל שיפור, כאשר השיפור היה גבוהה יותר בקרב אימהות ערביות (66.7) מאשר ביהודיות (64.2) (p<0.01) ואפקט הזמן מובהק (eta2=0.18, p<0.01). בלידה, כרבע מהאמהות הערביות יתנו תרופה להורדת חום בטמפרטות גוף <38.0°c ו-9.5% יתנו מנה שניה של אקמול 4> שעות לאחר הראשונה, לעומת 16.6% ו-2.2% בקרב אימהות יהודיות בהתאמה (p<0.01).
לא נמצא קשר בין ידע האם לכלל גורמי תמיכה שנבדקו. בהתיעצות לטיפול בחום, 65.5% מתיעצות עם קרובים, 42.4% לא התיעצו כלל עם צוות רפואי. לא נמצא קשר בין גורמי התיעצות לטיפול בחום וידע האם. כ-62% מהאמהות קיבלו הדרכה מקצועית מרופא/אחות במרפאה קהילתית שנמצאה קשורה להגברת ידע האם (p=0.01). במודל לניבוי גורמים הקשורים בידע האם נמצא שעליה בגיל האם בשנה אחת מגדילה ציון רמת הידע ב-0.4 (p=0.007) והתיעצות עם בני משפחה מעלה את רמת הידע ב 1.6 (p=0.01).
מסקנות
להגברת ידע אמהות בהתמודדות עם חום בתינוק יש להתערב בשחרור מביה"ח ובהמשך בקהילה, בהתאמה למוצא אתני, לגיל האם ובהכללת בני משפחה וקרובים.
