רקע: תמיסות שומנים להזנה תוך ורידית מהוות חלק אינטגרלי מטיפול בפג לאחר לידתו. תינוקות הנולדים במשקל נמוך לגיל ההריון מדגימים מטבוליזם שונה בקליטת הזנה, והינם קבוצת סיכון להתפתחות תסמונת מטבולית ותחלואה עתידית. קיימים דיווחים מעטים לגבי רמות השומנים בדם של ילודים אלה, זאת בעוד טיפול בתמיסות שומנים קושר לסיבוכים קצרי טווח, כגון ספסיס והחמרה ונשימתית, ותיתכן השפעה של היפרטריגליצרידמיה גם על סיבוכים ארוכי טווח.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי שכלל פגים בשבועות 24-34 שטופלו במחלקה לטיפול נמרץ בפג וביילוד בבית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא בין השנים 2013-2016. נאספו נתוני הפגים שנולדו במשקל נמוך מאחוזון 10% לגיל ההריון (SGA), לרבות נתוני רמת טריגליצרידים בדם בבדיקה הראשונה בחיים, פרוטוקול ההזנה, סיבוכים ומאפיינים דמוגרפיים. עבור כל פג מקבוצה זו הותאם פג אשר נולד באותו גיל הריון במשקל תואם (אחוזון 10-90%, AGA) ובוצעה השוואה ביניהם. בנוסף, נבדק קשר בין רמות טריגליצרידים לגיל ההריון ולסיבוכי פגות.
תוצאות: במחקר נכללו 90 פגים SGA ו-90 פגים AGA, בגיל הריון ממוצע של 30.4 שבועות. משקל ממוצע בקבוצת SGA היה 933 גר`, לעומת 1523 גר` בקבוצת הביקורת. בקבוצת ה-SGA, רמת טריגליצרידים ממוצעת ראשונה בחיים היתה 180 מ"ג/ד"ל, לעומת 105 מ"ג/ד"ל בקבוצת הביקורת (p=0.0001), תחת טיפול במינון שומן זהה. בנוסף, נמצא קשר הפוך בין גיל ההריון ומשקל הלידה לרמות טריגליצרידים.
מסקנה: תחת טיפול סטנדרטי, ילודים קטנים לגיל ההריון נוטים לפתח רמות טריגליצרידים גבוהות יותר תחת אותו פרוטוקול טיפול.
