הפרעת בליעה (דיספגיה) הינה שכיחה בקרב חולים לאחר פגיעת ראש טראומטית (Traumatic brain injury- TBI) או פגיעה מוחית על רקע ווסקולרי (CVA) וכוללת פגיעה באחד או יותר משלבי הבליעה. חומרת הדיספגיה מושפעת מהמצב הקוגניטיבי של המטופל ומבעיות התנהגותיות הנובעות מהפגיעה. הדיספגיה גורמת לסכנה בריאותית ועלולה לעכב את תהליך השיקום. בנוסף, היא גורמת לירידה באיכות חיי המטופל ופוגעת בהשתתפותו בחיי החברה.
מטרת העבודה הנוכחית היתה לבחון את יעילות הטיפול בבליעה של קלינאי התקשורת בקרב מטופלים אחרי TBI ו- CVAואת שכיחות בעיות הבליעה בכל אחת מהאתיולוגיות. לשם כך נדלו נתונים מהתיק הרפואי של מטופלים לאחר TBI ו-CVA אשר אושפזו במחלקת שיקום נפגעי ראש בשיבא בין השנים 2015 — 2016. במסגרת ההרצאה יוצגו תוצאות הטיפול ביכולת הבליעה של מטופלים עם פגיעות בשלבים שונים של תהליך הבליעה שכלל ביצוע תרגילים לשיפור תנועתיות איברי הפה, גירוי תרמי של רפלקס הבליעה, טכניקות לשיפור האכילה ושילוב ביניהם.
