הזדקנות מהווה גורם סיכון למספר מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם ,סוכרת וסרטן, המשפיעים על איכות החיים ותוחלת החיים. מדע האפיגנטיקה (הדו שיח בין הגנטיקה לסביבה) התפתח כגורם מרכזי בהבנת ביטוי גנים כגורמי סיכון למחלות. המחקר שלנו מתמקד בשינויים כימיים/ביולוגים הגורמים לביטוי מופרז של גנים שונים ומשם להתפתחות מחלה. אותם שינויים כימיים/ביולוגים באתרים ספציפיים לאורך ה-DNAבדרך כלל מופיעים עם ההזדקנות ובכך מאפשרים התבטאות מואצת של אותם גנים גורמי מחלות. כדי לחקור את אותםשינויים באתרים המובלים לזיקנה מואצת אספנו דמים מקבוצה של בני מאה וצאצאיהם כמו גם זקנים בני שבעים ששמשו כקבוצת ביקורת.השתמשנו בטכנולוגיות מתקדמות על מנת להשיג מידע משמעותי על דפוסי השינוי הכימיים/ביולוגים עם הזקנה וגם כדי להעריך את אותם דרכי הורשה בין בני מאה לצאצאיהם. התוצאות שלנו הראו הבדל דרמטי בין דפוסי השינוי הכימיים/ביולוגים בין בני המאה בהשוואה לנבדקים צעירים יותר. מידע זה יוביל לחקר דפוסי השינוי הכימיים/ביולוגים ומחלות הקשורות לגיל, ולפתוח דרכי טיפול, פיתוח אסטרטגיות ויצירת תרופות כדי לעכב התפתחות מחלות קשורות זיקנה ולהיטיב ולו במעט את איכות החיים של המזדקן.