הבדלים מגדריים בתפיסת הבריאות בגיל המבוגר והקשר בינה לבין מצב סוציו-אקונומי

רקע: לבריאות ומצב סוציו אקונומי קשר מחקרי מבוסס המעיד כי אנשים בעלי הכנסה נמוכה הם בסיכון לבריאות פחות טובה מאשר אלה עם הכנסה גבוהה. משתנים כמו השכלה, אמצעים חומריים, מעמד סוציאלי וסטטוס העסקה הוכחו כחשובים גם לתפיסת הבריאות העצמית בכל הגילאים.

מטרת המחקר: המחקר מבוסס על נתוני סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe) ובוחן באופן רוחבי ואורכי נתונים מהגל ה-1 וה-6 שהתקיימו בשנים 2004-5 ו-2015. מטרתו לבחון את תפיסת הבריאות של 2,819 נסקרים בגילאי 60-70 בגל הראשון והשישי מ-11 מדינות (אוסטריה, איטליה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, ישראל, ספרד, צרפת, שבדיה ושוויץ) מתוכם 45.2% גברים על רקע של משתנים סוציו-דמוגרפים וסוציואקונומיים. בשלב שני נערך ניתוח אורך של השפעת המשתנים הדמוגרפיים והכלכליים יחד עם משתני בריאות בגל הראשון על תפיסת הבריאות בגל השישי.

ממצאים: 1.קיים הבדל מובהק בתפיסת הבריאות של גברים ונשים הן במבט רטרוספקטיבי על הילדות, בגל הראשון ובגל השישי. 2. המשתנים הסוציואקונומיים נמצאו כמשפיעים לרעה על תפיסת הבריאות כלל שהמדדים נמוכים יותר. לדוגמה השכלה רמות השכלה תיכונית ויסודית בהשוואה להשכלה אקדמית מעלות את יחס הסיכון לתפיסת בריאות נמוכה, כמו גם מצב תעסוקתי כמו פרישה, אבטלה או עקרות בית משפיעה לרעה לעומת אלו שעדיין עובדים. 3. בכל המשתנים הסוציואקונומיים נמצא הבדל ביחס הסיכון בין גברים ונשים כאשר ברוב הפרמטרים יחס הסיכון של נשים גבוה יותר. 4.לא נמצאה השפעה מובהקת של הנתונים הדמוגרפים על תפיסת הבריאות למעט משטרי הרווחה שבהשוואה למשטר הסוציאל דמוקרטי במשטרי הרווחה הקונטיננטלי והים תיכוני יחס הסיכון הוכפל. 5. המגמה נשמרה ברוב המשתנים גם כאשר הוספו משתני בריאות כמשתנים מתווכים.

מסקנות והשלכות: למשתנים סוציואקונומיים קשר מובהק עם תפיסת הבריאות של היחיד. הסיכון לתפיסת בריאות גרועה יותר גבוה יותר אצל נשים בפרמטרים כמו השכלה, מצב תעסוקתי ותחושת המסוגלות "לסיים את החודש". מכאן, שיש לקחת בחשבון את השוני המגדרי ואת ההשפעה של הפרמטרים הכלכליים גם בתכניות לקידום בריאות ולזקנה פעילה.