רקע: תוחלת החיים העולה מביאה עמה את אחת הסוגיות החברתית החשובות ביותר, והיא הבטחת הביטחון הכלכלי של הזקנים. המודל המקובל להבטחת ביטחון סוציאלי מורכב ממספר רבדים. מחקר זה מתמקד ברובד הפנסיה התעסוקתית, הממומן על ידי העובדים והמעסיקים.
אחד השינויים המשמעותיים שנעשו במסגרת הרפורמות הפנסיוניות הייתה הגדלת חופש הבחירה האישי הנתון בידי המבוטחים. למרות הטלת הגבלות מסוימות, קיימת עדיין בידי המבוטחים הפנסיוניים בישראל האפשרות האם לבחור פנסיה הונית או פנסיה קצבתית. כל החלטה מעוררת דילמה העוסקת בקבלת החלטה זו ביחס למשמעותה בכל הנוגע למידת הסולידריות הבינדורית. תיאוריית הסולידריות הבינדורית מתבססת על יחסי חליפין כלכליים וחברתיים, אשר יוצרים לכידות ותלות משפחתית. על כן נראה כי הדאגה הנפשית, כלכלית ופיזית בין בני המשפחה מלווה גם בצורך להעברה בינדורית של כספי החיסכון הפנסיוני שנצברו בקופות השונות.
מטרת המחקר והשערותיו: מטרת המחקר הייתה לבדוק אם קיים קשר בין רמת הסולידריות הבינדורית לבין ההעדפה בין פנסיה הונית או קצבתית. השערת המחקר העיקרית הייתה כי ככל שרמת הסולידריות הבינדורית גבוהה יותר כך גם רמת העמדות כלפי העדפת פנסיה "הונית" תהיה גבוהה יותר.
שיטה: מחקר זה התבסס על שיטת מחקר כמותנית ובדק מדגם נוחות של 245 גברים ונשים בני 60-70 שענו על שאלון מובנה וסגור שהוכן במיוחד לצורך מחקר זה.
ממצאים עיקריים: ממצאי המחקר הצביעו על כך שקיים קשר מובהק וחיובי בין רמת הסולידריות הבינדורית לבין הנטייה להעדיף פנסיה "הונית" על פני פנסיה קצבתית. ממצא זה תואם גם את הספרות המחקרית. לא נמצאו הבדלים בנטייה הפנסיונית להעדיף פנסיה הונית או קצבתית לפי הסטטוס המשפחתי או המצב הסוציואקונומי.
דיון ומסקנות: ממצאי מחקר זה תומכים ומאוששים את המודל התיאורטי אשר טוען לקשר בין הליכי קבלת החלטות פנסיוניים ובין עמדות אינדיבידואליות כלפי סולידריות בינדורית. ממצאים אלה תומכים באלו הטוענים שיש להעניק חופש בחירה פנסיונית, וזאת בכדי לאפשר למבוטחים לבטא את העדפותיהם האישיות והמשפחתיות, אך בו בזמן להבטיח לכלל הפורשים קצבה מינימלית.