במהלך שלושת העשורים האחרונים, המונח "הזדקנות במקום" (ageing in place) הפך לרעיון מרכזי בקרב קובעי מדיניות וחוקרים בניסיון המשותף ליצור קהילות המאפשרות לאדם להישאר בביתו ובשכונתו כמה שיותר. המטרה העיקרית של "הזדקנות במקום" היא לאפשר לאנשים זקנים להישאר עצמאיים, אוטונומיים ובקשר עם הקהילה, חברים ומשפחה. הכוונה של "הזדקנות במקום" היא לאפשר לאנשים להמשיך לגור בקהילה עם רמה מסוימת של עצמאות, להבדיל ממגורים במסגרת דיור מוגן. "הזדקנות במקום" לרוב נתפסת כמתאימה לאנשים זקנים, מכיוון שהיא מאפשרת לאדם להישאר בבית וחוסכת את העלות הגבוהה של מסגרת דיור מוגן.
מודל "חזרה לתפקוד" (reablement או restorative care) הינו מודל חדש ומבטיח, שנועד לאפשר לאנשים החיים בביתם להמשיך לקיים אורח חיים פעיל ומשמעותי בבית ובקהילה ("הזדקנות במקום"). באופן יותר מדויק, מטרתה של גישת "חזרה לתפקוד" הינה לספק שירותים לקשישים עם קשיים תפקודיים (על רגע פיזיקלי, קוגניטיבי או נפשי) על מנת לשפר את רמת עצמאותם בביצוע פעילויות יום-יומיות, לאפשר להם להזדקן בבית ובקהילה, ולהיות פעילים ושותפים בחיי חברה. לפי שיטה זו, ההתערבות הינה ממוקדת מטרה והיא מתבצעת בסביבת החיים המידית שלו (בקהילה). שיטת טיפול זו תופסת תאוצה בקרב מדינות רבות.
בהרצאה יוצגו מאפייניה העיקריים, גורמים הקשורים להצלחתה ומודלים שונים מהעולם למתן טיפול באמצעות מודל ה"חזרה לתפקוד". כמו כן, יוצגו תוצאות מחקרים אשר בדקו את יעילות מודל ה"חזרה לתפקוד" לשימור עצמאות בפעולות היומיום, תפקוד פיזי ואיכות חיים.