אסטרטגיה מערכתית להערכה וחזרה למסוגלות תפקודית

אסטרטגיה של הערכה וחזרה למסוגלות תפקודית לאוכלוסייה הגריאטרית מציבה מסלול לניצול שירותים המותאם למצבי תפקוד שונים. מודל זה פותח ומקודם בקנדה. המסלול מורכב מחמישה שלבים

1. סינון – שימוש בכליי הערכה תקפים במסגרת הקהילה ובית החולים לצורך איתור אנשים זקנים אשר החלו לחוות או נמצאים בסיכון לפתח מוגבלות תפקודית שעלולה להוביל לאשפוז או לאיבוד עצמאות (אנשים זקנים ברמת סיכון גבוהה).
2. הערכה – הערכה מהירה של אנשים זקנים ברמת סיכון גבוהה ע"י אנשי מקצוע מוסמכים, תוך שימוש בכליי הערכה תקפים, על מנת לקבוע מידת התאמה לשיקום במסגרת חוץ- ביתית.
3. ניווט והשמה– הפניה יעילה לאחר ההערכה למסגרת הטיפולית המתאימה ביותר וקביעת סוג הטיפול וההתערבות המתאימים ביותר.
4. התערבות – ביצוע הערכה, התערבות וטיפולים מבוססי-עדויות ובהתאם לשיטות הטיפול המקובלות.
5. הערכה מחדש – ביצוע אינטגרציה עם נותני טיפול ראשוניים, נותני שירות בקהילה ומטפלים על מנת להבטיח שימור של ההתקדמות שהושגה במהלך הטיפול.

מטרת אסטרטגיה אפקטיבית להערכה וחזרה לתפקוד:

• להעריך את המורכבות וההטרוגניות של אוכלוסיית היעד;
• לקחת בחשבון שהירידה התפקודית היא תסמונת גריאטרית, אשר מהווה בעיה קלינית מסובכת, הדורשת טיפול מיוחד;
• להדגיש את הצורך בהערכה גריאטרית רב-תחומית במועד המתאים;
• להדגיש את הצורך בשירותים מיוחדים ובהתערבות מבוססת-עדויות;
• לשפר יעילות ולספק התערבות במועד המתאים, תוך מזעור "סחבת" ו "הערכות מרובות"; ו-

להגדיל את היקף המענים הטיפוליים הזמינים על מנת לתת מענה לאנשים במצב "קדם שיקום " "שיקום" ו-"פוסט-שיקום."