מערך אזורי לתכלול ומיצוי שירותי שיקום ושמירת תפקוד לזקנים

הקדמה : העלייה הדרמטית בתוחלת החיים ובמספר הזקנים עם מוגבלות תפקודית החיים בקהילה, מביאה עימה גידול משמעותי במספר הזקנים הזקוקים לשירותי שיקום ושמירת תפקוד. לאור הצורך הגובר במתן שירותים התומכים בתפקוד פיזי ,חברתי וקוגניטיבי של זקנים במצבים שונים של ירידה תפקודית, מדינות רבות משקיעות מאמצים בפיתוח מדיניות, אסטרטגיה ומודלים אפקטיביים. אחד האפיקים המרכזיים הוא ארגון מחודש של שרותי שיקום, המביא לשיפור איכות הטיפול, להנגשת השרותים ולהרחבת ניצולם, ובכך מקדם מיצוי מיטבי של פוטנציאל תפקודי ומניעת הדרדרות. בישראל זוהו מספר גורמים המביאים למיצוי נמוך של צריכת שירותי שיקום בקהילה, ביניהם מערך שירותים בירוקרטי סבוך ומפוצל, חוסר בשיתופי פעולה בין נותני השירותים, ומודעות ומוטיבציה נמוכים מצד הלקוחות.

מטרות: להגביר את צריכת שירותי שיקום ושמירת תפקוד הקיימים באזור גיאוגרפי נתון, באמצעות מנגנונים לחיזוק העבודה המשותפת ולתכנון יעיל של כלל משאבי השיקום באזור, המתבססים על מסד נתונים של משאבים וצרכים.

שיטות: בתהליך מובנה ושיטתי שהחל לפני למעלה משנה ונמשך כיום, נבנה מנגנון אזורי הכולל שלושה מרכיבים: 1) מערכת טכנולוגית המספקת תכנית שיקום אישית המותאמת לזקן באמצעות שימוש במידע על מצבו התפקודי ומידע ממופה ( GIS ) על שירותים רלוונטיים, 2) שותפות אזורית בין ארגונית של ארגוני בריאות, רווחה וקהילה, המבססת תהליכי עבודה ומנגנונים לקידום צריכת שרותים רציפים והוליסטים 3) תפיסה מקצועית של גריאטריה שיקומית המוטמעת בקרב כלל אנשי המקצוע באזור.

במהלך בניית המערך האזורי, אותרו וגויסו ארגונים רלוונטיים, נבחרו אתגרים משותפים, נבנתה תכנית עבודה אינטגרטיבית, נבנה מסד נתונים, פותח כלי להערכת צרכים, פותחה תשתית טכנולוגית ופותחו מודולות להכשרה מקצועית.

סיכום ומסקנות: למרות שהתכנית נמצאת בראשית דרכה, ניתן לראות כי קיימת מודעות ומחויבות למהלך מצד המערכות המטפלות בזקנים עם ירידה תפקודית החיים בקהילה. אתגרי התכנית הם רבים, אך הצלחתה תביא לשיפור בחוויית המטופל, לשיפור בריאות (תפקוד) האוכלוסייה, ולהורדת עלויות טיפול של שירותי הבריאות.