בדידות וסימפטומים דפרסיביים: התפקיד הממתן של היציאה לגמלאות

מטרות המחקר: היציאה לגמלאות מהווה מעבר חשוב בגיל מבוגר, ומסמנת עבור רבים את תחילתו של הגיל השלישי. ליציאה לגמלאות השלכות משמעותיות, בהן השלכות כלכליות, חברתיות, משפחתיות, והשלכות על סדר היום של הפורש. בין היתר, בעוד העבודה מהווה מקור קבוע לאינטראקציה חברתית, היציאה לגמלאות דורשת מהפורש להיות פעיל על מנת לשמר רמה דומה של מעורבות חברתית ואינטראקציות יומיומיות.

לכן, עבור אלו הסובלים מבדידות, היציאה לגמלאות עשויה להביא להחמרה בבדידות, וכתוצאה לעלייה בסימפטומים דיכאוניים.

שיטה: לצורך המחקר נותחו שני גלים של ה Health and Retirement Study, מחקר אמריקאי גדול, עם מדגם מייצג מבני 50 ומעלה ובני/בנות זוגם/ן. הגל הראשון נאסף ב2010, והשני ב2012 (N=2329). בעזרת רגרסיה לינארית, בחנו האם היציאה לגמלאות בין הגל הראשון והשני ממתנת את הקשר בין בדידות בזמן 1, וסימפטומים דכאוניים בזמן 2.

תוצאות: היציאה לגמלאות במהלך המחקר מיתנה את הקשר בין בדידות וסימפטומים דיכאוניים, כך שעבור אלו שפרשו לעומת אלו שהמשיכו לעבוד בין שני הגלים, הקשר בין בדידות וסימפטומים דיכאוניים היה חזק יותר.

מסקנות: נראה כי למרות שרבים מצליחים להסתגל בקלות לחיי הגמלאות, עובדים מבוגרים בודדים נמצאים בסיכון מוגבר לחוות סימפטומים דיכאוניים בעקבות היציאה לגמלאות. יתכן כי ניתן לעזור לקבוצה זו על ידי הגברה יזומה של האינטראקציות החברתיות היומיומיות שלהם, וביסוס של שגרה מספקת.