סולנות (SOLITUDE): אדם בתוך עצמו הוא גר תיאוריה וממצאים

מטרות המחקר: הבחירה ב"זמן עם עצמי" נקראת סולנות. המושג מעלה שאלות שונות: כיצד סולנות נבדלת מבדידות? מהם מאפייניה והגדרתה? האם ניתן להבחין בין סולנות לבין בדידות בגיל הזקנה?

המושג סולנות מייצג את החלק החיובי בבחירה "להיות עם עצמי" ומשלב אפשרויות לעיסוק משמעותי בזמן הנבחר. סולנות היא state of mind (מצב תודעתי), והבחירה בה מאפשרת התרעננות נפשית ורגשית, קרבה אל העצמי, עיסוק בפעילויות רוחניות ודתיות לצד פעילויות יצירתיות ועוד. בנוסף, חיוני להכיר בחשיבות ובתועלות הסולנות, להעמיק את הידע התיאורטי והמעשי כדי לאפשר צמיחה של מחקר, כמו גם הכרה בעיסוק בסולנות כחלק מחוויות החיים. במחקר שיתואר דיווחו אנשים בגילאים שונים באשר לחווית הסולנות שלהם על מנת לזקק הגדרה למושג ולהבין מהן המשמעויות שאנשים נותנים לזמן שלהם עם עצמם.

שיטה: המחקר האיכותני, כלל פרטים דמוגרפיים וחמש שאלות פתוחות. הוא נערך כראיונות או כתשובות כתובות, בקרב 145 אנשים בגילאים 18-93. מתוכם, 42 היו מראיינים בגילאי 20-65. המראיינים היו גרונטולוגים. הן המראיינים והן אנשי מקצוע - מרפאים בעיסוק בתחום הזקנה, ענו על השאלון פעם לגבי עצמם ופעם לגבי תפישותיהם את הסולנות בקרב הזקנים. הראיונות חולקו לפי קבוצות גיל ומגדר, ועברו פרשנות פנומנולוגיה שהביאה לקטגוריזציה ולקיבוץ תמות מרכזיות. התמות רוכזו בשני מישורים: האחד שממנו זוהתה הגדרת הסולנות, והשני שממנו זוהו פעילויות ועמדות לגבי הסולנות.

תוצאות: ניכר פער בין עמדות המראיינים לגבי עצמם לבין עמדותיהם לגבי הסולנות בקרב זקנים, וכן שונות בין קבוצות הגיל בנושא עיסוקי הסולנות ומרכיביה. כמו כן, ניתן היה להבחין כי סולנות מובחנת לגמרי מבדידות בגילאים הצעירים ואילו קיים ערוב בינה לבין בדידות בגילאים המבוגרים יותר. ניתן להסביר את הממצאים בדרכים שונות כגון תקופות בחיים, שונות תרבותית ושפתית.

מסקנות: סולנות משתנה בגילאים שונים, בעלת יתרונות ברורים, יכולה להופיע כעיסוק או כאי עשייה, משמעותית לעוסק בה ושונה מבדידות ובידוד חברתי. יש מקום להעמיק מחקר בתחום זה בעיקר בנוגע לזקנים שכן בקרבם יתכן וניתן להשתמש בה להפיכת זמן לבד לזמן עם עצמי.