רקע:
העלייה בתוחלת החיים מובילה צורך בשירותי רפואה גריאטריים. הזדקנות האוכלוסייה והמודעות לשירותי בריאות פרטיים בקרב בני ה- 60- 70 (דור הבייבי בום ) משפיעה על צריכת שירותים של זקנים בישראל. כ- 97% מהזקנים בוחרים להישאר בסביבת המגורים הקהילתית ולהימנע ממעבר למוסדות כולל דיורים מוגנים ופתרונות של בתי הורים. עד השנים האחרונות, המענה לצרכי הבריאות של הזקנים היה רק במגזר הציבורי. בהערכה של מכון ברוקדייל בשיתוף המועצה הלאומית לדמנציה נמצא שכ-30% מהזקנים צורכים רפואה פרטית והדרישה הולכת וגוברת לשירותי רפואה תואמי גיל השלישי.
מטרה:
לבחון חשיבות הערכה רפואית מחודשת על מצב רפואי ורגשי בגיל הזקנה כחלק מהערכה גריאטרית כוללנית. הממצאים מדגישים יתרונות וחסרונות של המודל על מנת להבין את צרכיהם של המטופלים והתומכים העיקריים , אשר בחרו בשירות הפרטי. המודל מציג אפיון של המטופלים אשר בוחרים בשירות הפרטי ככלל ובמודל הרב-מערכתי בפרט.
שיטה:
ניתוח נתונים שנאספו מכ-300 מטופלים ותומכים עיקריים שפנו רנדומאלית לביצוע אבחון והערכה גריאטרית כוללנית וראיונות אישיים במסגרת קהילתית פרטית בשנים 2013-2017.
מסקנות והשלכות:
המגזר הפרטי מציע שירותים אשר לעיתים ניתנים באופן חלקי במגזר הציבורי או שבהיעדרם אינם עונים על מכלול צרכיו של המטופל המזדקן בביתו . ריכוז שירותים גריאטריים אד- הוק במודל מחלקה גריאטרית בבית, מציע פתרון המאגד עבודה רב ובין צוותית בבית המטופל. שירותי אבחון וטיפול הניתנים בו זמנית חוסכים למטופל ולתומך העיקרי זמן ומשאבים. מכאן חשיבות בחינת שירותים מסוג זה תוך הבנה של צרכי המטופל והתומך העיקרי. מקומם של האבחון והטיפול הפרטיים בחפיפה עם השירותים הציבוריים תוך שתוף פעולה והשלמה בין הגורמים לרווחת המטופל.