הקשר בין גורמים פסיכולוגיים חיוביים, יכולת תפקודית והשתתפות בקרב קשישים שישה חודשים לאחר שבר בצוואר הירך

מטרה: בדיקת הקשר בין משתנים פסיכולוגיים חיוביים: רגש חיובי, אופטימיות ותקווה ובין יכולת תפקודית והשתתפות חצי שנה לאחר השחרור משיקום, בקרב קשישים עם שבר בצוואר הירך בעקבות נפילה. בנוסף, נבדקה יכולת הניבוי של משתנים פסיכולוגים חיוביים, לגבי היכולת התפקודית וההשתתפות בפעילויות שונות.

שיטות: השתתפו 55 קשישים בגיל ממוצע 80.82 (5.69), ובעלי יכולת קוגניטיבית תקינה (ממוצע ציון MMSE 27, סטיית תקן 1.91). המשתתפים גויסו למחקר בעת אישפוזם במרכז רפואי גריאטרי "בית רבקה" בזמן שיקומם לאחר שבר וניתוח בצוואר הירך. איסוף הנתונים למחקר הנוכחי נערך בבית המשתתפים שישה חודשים לאחר שחרורם משיקום. כל הנבדקים השלימו את שאלון התקווה Adult Hope Scale, שאלון אופטימיות Life Orientation Test ושאלון רגש חיובי Positive Affect questionnaire. יכולת תפקודית נבדקה על ידי מדדי mFIM ו-IADL, והשתתפות נבחנה בעזרת מבחן מיון כרטיסי פעילות ה- Activity card sort (ACS) .

תוצאות: נמצאו קשרים מובהקים בין רגש חיובי, אופטימיות, מרכיב יוזמה בתקווה, תקווה כללית וכוח אחיזה, שנבדקו במעקב ובין mFIM שנבדק גם במעקב. בנוסף, נמצאו קשרים מובהקים בין אופטימיות, מרכיב תכנון הדרך, יוזמה ותקווה כללית שנבדקו במעקב ו – ACS, שנבדק גם במעקב. לא נמצא קשר משמעותי של המשתנים הפסיכולוגים החיוביים עם IADL. במודל רגרסיה ליניארית מסוג stepwise לניבוי mFIM, רמת אופטימיות אשר נכנסה לצעד הראשון נמצאה מובהקת ומסבירה 14.8% של השונות, וכוח אחיזה שנכנס לצעד השני נמצא אף הוא מובהק והוסיף 9.4% לשונות המוסברת. ברגרסיה לניבוי מדד ההשתתפות, ACS, רק רמת התקווה הכללית תרמה באופן מובהק 11% לשונות המוסברת.

מסקנה: גורמים פסיכולוגיים חיוביים קשורים ביכולת תפקודית וחזרה להשתתפות שישה חודשים לאחר השחרור משיקום אקוטי בקרב קשישים לאחר שבר בירך. ממצא זה מצביע על תפקידם החשוב בתהליך השיקום. נדרשים מחקרים נוספים על גורמים פסיכולוגיים חיוביים ותוצאות שיקום שונות בשיקום אקוטי ובטווח הארוך.