האם שינויים בקשרים החברתיים בגיל המבוגר קשורים לרווחה נפשית לאורך זמן?

מטרה: המחקר הנוכחי בוחן האם שינויים בקשרים החברתיים הקרובים ("רשתות חברתיות") קשורים לשינויים ברווחה הנפשית בגיל המבוגר. נבחנים שני סוגי שינוי בתוך הרשת החברתית – "אובדן" של חברי הרשת החברתית לאורך זמן, לצד "הוספה" של חברי רשת חדשים. בעוד שמחקרים קודמים הראו את ההשפעה החיובית של הוספת אנשים חדשים לרשת החברתית, מחקר זה מתמקד לראשונה באופי הקשר עם חברי הרשת באמצעות בדיקה של הקרבה הרגשית אליהם ושל תדירות הקשר עימם, על מנת להבין האם סוג הקשר עם חברי הרשת המשתנים ישפיע על המצב הנפשי של האדם המבוגר.

שיטות: המחקר מתבסס על נתונים מהגלים הרביעי (2011) והשישי (2015) של סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE). מדגם המחקר כולל משיבים שהיו בני 65 ומעלה ושהשתתפו בשני מועדי הסקר (n = 14,101). בוצעו ניתוחי רגרסיה לינארית במסגרתם הקשר עם חברי הרשת האבודים והחדשים ניבאו את השינוי בסימפטומים של דיכאון ואיכות חיים לאורך זמן, תוך פיקוח על מאפייני הרשת החברתית ההתחלתיים ועל משתנים סוציו-דמוגרפים ומשתני בריאות שונים.

ממצאים: הממצאים מראים קשר בין אופי היחסים עם חברי הרשת האבודים והחדשים לרווחה נפשית לאורך זמן, מעבר למספר של חברי הרשת הללו. הוספה של חברי רשת קרובים רגשית קשורה לשיפור ברווחה הנפשית הן מבחינת סימפטומים של דיכאון והן מבחינת איכות חיים. לעומת זאת, אובדן של חברי רשת שהקשר איתם היה תדיר קשור לעליה בסימפטומים של דיכאון בלבד.

מסקנות: ממצאים אלה מעידים על ההשלכות החיוביות של הוספת חברי רשת קרובים רגשית לסביבה החברתית בגיל המבוגר, לצד ההשלכות השליליות של אובדן חברי רשת שהתקשורת עימם התרחשה לעתים קרובות. מכך עולה כי אנשי מקצוע וטיפול וכן בני משפחה של אנשים מבוגרים, צריכים לשים לב לאיכות היחסים החברתיים המשתנים של אוכלוסייה זו ולהדגיש את הקשרים הקרובים יותר מבחינה רגשית. לאור האוניברסליות של הנושא, מסקנות אלה רלוונטיות גם לאנשי מקצוע בישראל.