מגדר ורגשות בטיפול הסיעודי בקשישים

מטרה: העלייה התלולה בתוחלת החיים, הציבה בפני הגופים המטפלים שורה של סוגיות וצורך לבחון באופן תמידי את איכות שירותי הסיעוד לקשישים בישראל.

מחקר זה בוחן וחושף לראשונה את הרגשות העולים בקרב מטפלות המעניקות טיפול סיעודי-ביתי לקשישים במסגרת חוק סיעוד, בארגון הסיעוד הגדול והוותיק בישראל. כמו כן, המחקר בוחן את ההיבטים המגדריים בעבודת המטפלת, ואת התפיסות של מעסיקי המטפלות (ארגוני הסיעוד) לגבי ההיבטים הרגשיים והמגדריים בעבודת המטפלות.

שיטות: במחקר זה נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית-פנומנולוגית ובמסגרתו רואיינו 20 מטפלות סיעודיות ו-10 מנהלים מחברת סיעוד, באמצעות ראיונות עומק חצי -מובנים. הקריטריונים להשתתפות מטפלות במחקר היו וותק של לפחות 5 שנים בארגון, והענקת טיפול ביתי ל-2 מטופלים לפחות. הקריטריונים להשתתפות מנהלים במחקר היה וותק של 5 שנים לפחות.

ממצאים: מהמחקר עלה כי המטפלות המרואיינות חשות 5 קבוצות של רגשות: כלפי המטופלים, כלפי העיסוק הטיפולי, כלפי עצמן כמטפלות, כלפי המטפלות האחרות וכלפי הארגון המעסיק.

ההרצאה תתמקד בקשת הרגשות כלפי המטופלים וכלפי העיסוק הטיפולי. נמצא כי הרגשות נחלקים לרגשות חיוביים ורגשות שליליים, כאשר הרגשות כלפי המטופלים לרוב חיוביים וכוללים: אהבה, חמלה ודאגה (care), ואילו הרגשות כלפי העיסוק הם אמביוולנטיים: בושה ותחושת ניצול לצד סיפוק וגאווה.

מסקנות: העיסוק הטיפולי מעורר רגשות רבים ושונים, חיוביים ושליליים, ויש לתת להם מקום והתייחסות לפן הרגשי בעבודת המטפלת, במסגרת הארגונית. ניכר כי הרגשות הם המעצבים ומניעים את הטיפול ומשפיעים על איכות הטיפול. כמו כן, היות רוב המטפלות נשים, מצריך פיתוח תרבות ארגונית רגישת מגדר והעצמת הנשים המטפלות. ברובד הציבורי, ממצאי מחקר מצביעים על הצורך לקדם את העיסוק הטיפולי לקראת הכרה כפרופסיה וכתחום מקצועי שמחייב הכשרה מקצועית, ליצור מסלולי קידום ודרגות שכר שונות, ולפתח תכניות הכשרה מתקדמות.