ניהול התנדבות בגיל השלישי כתשתית אזרחית חיונית ומיטיבה

החיים בחברה מערבית-ליברלית מקדשים יסודות של חופש בדגש על חירות הפרט והאפשרות העומדת בפניו להגשים עצמו. אחד הביטויים הנפוצים לחירות זו הנה הזכות לקניין או במונחה העממי והמוכר - הזכות לצבירת הון אישי בלתי מוגבל. Time is money . מכאן, שכל רגע שאינך פועל להגדלת ההון האישי הנו בזבוז זמן.

פעולת התנדבות אישית מנוגדת לכל הגיון במקרה זה. היא גוזלת זמן באפס גמול כספי.

הגיל השלישי הוא פרק חיים חדש שגבולותיו הנם בין יציאתך לגמלאות - פרישתך מעולם התעסוקה לצד הסדר הכנסה קבוע ויציב - ועד לשלב בו רמת התפקוד הנה כזו שהנך תלוי באחרים או מוגבל מאוד. פרק חיים זה עשוי להיות בין 20 שנה ומאופיין באפשרות לרמת חיוניות גבוהה מאוד, אפילו מעבר לאלו הצעירים ממך שנות דור, אך חסרים את הניסיון שלך יש.

בשלב זה, האדם מתפנה לחיפוש אחר משמעות וחיוניות ובהיותנו יצורים חברתיים תקופה זו מאופיינת גם ברצון לאינטראקציה חברתית. פעולות ההתנדבות מאפשרות זאת בהצלחה (בכפוף לניהול מקצועי) והן מגלמות בצדן אפשרות לפריון חברתי כלכלי עצום כתוצאה מהיקף הפעילות האפשרי.

פעילות כביכול "אפורה", שוחקת ומתמשכת של עובד מן השורה בחלק מהשירותים הציבוריים יכולה לדוגמה להתקבל כתפקיד משמעותי, מגוון סדר יום, ואפילו מעשיר קוגניטיבית מתנדב, המשלב עיסוק זה באופן מדויק לצד עיסוקים נוספים. הוקרה, פיתוח מקצועי ומשוב משלימים לתרומת הרווח למתנדב עצמו ולצד הנעזר.

כמו באספקת מוצרים/שירותים ציבוריים נוספים שהאחריות עליהם מוטלת על מוסדות המדינה – כמו בטחון, בריאות, תשתיות – מוטלת גם כאן אחריות על המגזר הציבורי לקחת את הנושא צעד משמעותי קדימה ולדאוג לתשתיות ניהול ופיתוח התנדבות באופן שיתנו מענה לביקוש ההולך וגדל משני הצדדים:

• לציבור כולו - אספקת שירותים ציבוריים מספקים והולמים (חינוך, רווחה, אפשרויות שיווניות לכולם);
• לבני הגיל השלישי (שמספרם יגדל לאורך השנים) – מתן מענה לצורך שלהם לחיוניות, לעשייה ולאינטראקציה חברתית מוסדרת, שתחסוך היבטים שליליים של ניכור, בריאות ונסיגה כללית;