חוויה כיצירה - יצירת החוויה: טיפול קבוצתי באמנות עם ניצולי שואה

מטרת העבודה

במהלך טיפול קבוצתי באומנות מתאפשרים תהליכי התבוננות רפלקטיביים יחידניים וקבוצתיים כאחד, כשבמרכזם הדימוי החזותי. דימוי זה יכול להעלות תכנים קבוצתיים מודעים ולא מודעים כאחד וכן לייצג תהליכים אינטרסובייקטיבים הכרתיים (McNeuilly, 2006;Chapin Stephenson,2013). מטרת העבודה הנוכחית היא להציג באופן רוחבי את הפוטנציאל הטמון בתהליך קבוצתי בטיפול באמנות עם זקנים ניצולי שואה. אנשים אלו חוו בצעירותם פרידות ממשמעותיים אחרים, עקירה ממקום מוכר ומוגן אל הבלתי ידוע, השפלות, דה-אינדיווידואציה, חשיפה למוות באופן ישיר ועקיף וחוויות של חוסר אונים. חוויות אלו מלוות אותם במהלך חייהם והופכות למרכזיות ואקוטיות בחייהם כזקנים ניצולי שואה.

שיטות

ההרצאה מציגה מסגרת של תהליך קבוצתי בטיפול באומנות עם ניצולי שואה בעמותת "עמך" חיפה. יובאו בה התמות המרכזיות שעלו בתהליך באמצעות ניתוח הדימויים הוויזואליים והמילוליים ומניתוח דפוסי האינטראקציה הטיפוליים - כמו למשל, המנחה וחברי הקבוצה, חברי הקבוצה בינם לבין עצמם וחברי הקבוצה ויחסיהם עם הדימויים הוויזואליים שהוצגו בקבוצה. ניתוח הממצאים נעשה בשיטת מחקר מבוסס אומנות (Sullivan, 2008).

ממצאים

ניתוח התכנים והדימויים הוויזואליים העלה מספר תמות מרכזיות והן: אובדנים לאורך החיים ובפרט בזקנה, זיכרונות העבר, עצמאות מול תלות, מיניות ומוות. הממצאים מציגים את התמות לצד ניתוח האינטראקציות שעלו בקבוצה והאופן בו עובדו תכנים אלה בתהליך הטיפול הקבוצתי באומנות. ממצאים אלה מעידים על האופן בו הדימויים הוויזואליים שעלו בקבוצה, היוו זרז להעלאת התכנים ומיכל לתמות שעלו.

מסקנות

קבוצת טיפול באומנות שמה לה למטרה להעמיק בחוויה החיים של זקנים ובמיוחד אנשים זקנים שבמהלך חייהם חוו חוויות קשות וטראומטיות. הטיפול באומנות, המעמיד במרכז התהליך יצירת דימוי חזותי והתבוננות רפלקטיבית דרכו, מאפשר לאדם הזקן, ניצול השואה, לבוא במגע עם החוויות הקשות והטראומתיות, תוך קיום תהליכים אישיים, בינאישיים וקבוצתיים.