תמורות בפיקוח על אפוטרופוסים ויצירת חלופות לאפוטרופסות כמענה לצרכים בעולם משתנה

מטרת העבודה: האפוטרופוס הכללי הוא הגורם שהוסמך לפקח על פעולתם של אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט, בדגש על ניהול רכושם של האנשים להם מונו לשמש כאפוטרופוסים ובהיבטים נוספים של הטיפול באדם.

בשנים האחרונות חלו בעולם תמורות בכל הנוגע לעצם השימוש באפוטרופסות ולהגבלות החוקיות והמעשיות על כשרותם המשפטית של אנשים עם מוגבלויות; זאת, הן ברוח עקרונות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והן ברוח עקרונות האמנה לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות אשר מדינת ישראל חתמה עליה בשנת 2012. גם בישראל החל שינוי תודעתי אשר הניע פיתוח מנגנוני הגנה ותמיכה חלופיים למנגנון האפוטרופסות ועקרונות מנחים, שיש בהם כדי להגן על האדם הנזקק לכך ולסייע לו, תוך פגיעה מידתית בזכויותיו ובחירותו. מטרת העבודה היא להציג את פעולת האפוטרופוס הכללי על מנת לענות לצרכים המשתנים.

שיטה: סקירה של המנגנונים שפותחו ומפותחים בשנים האחרונות על ידי האפוטרופוס הכללי הן בתחום האפוטרופסות והן בתחום החלופות לאפוטרופסות.

ממצאים: מספר שינויים חלו בעבודתו של האפוטרופוס הכללי, בין היתר בהיבטים אלה:

1. הרחבת הפיקוח גם לפיקוח על ענייניו האישיים של האדם והטיפול בו, כחלק מהתפיסה הרואה את האדם במרכז ומייחסת חשיבות מרכזית לרצונותיו ואיכות חייו.
2. שכלול במדיניות הפיקוח ובכלי הפיקוח, לרבות יציאה לביקורים בשטח, תוך הבחנה בין אפוטרופוסים שהם בני משפחה לאפוטרופוסים מקצועיים.
3. פיתוח שירותי הדרכה לאפוטרופוסים ולגורמים מקצועיים, כחלק משינוי בתפיסת תפקיד הרגולטור.
4. פיתוח ויישום חלופות לאפוטרופסות – כגון: שירותי עריכת יפוי כח מתמשך ושירותי תמיכה בקבלת החלטות.

מסקנות: לצורך פיתוח המנגנונים החדשים הרחיב האפוטרופוס הכללי את מערך הפיקוח ובייחוד את היחידה הארצית לפיקוח על אפוטרופוסים ופועל במרץ לביצוע כל המשימות הנלוות לכך. הפעולות מחייבות יצירת שיתופי פעולה ברמה המקומית וברמה הארצית, ובין היתר עלה צורך להקים צוות בין-משרדי לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה ולהגנה על בגירים על מנת לבחון בחינה מעמיקה את מבנה ויעילות השירות הציבורי בתחומים אלה.