שמיעת קולם של האנשים שמונה להם אפוטרופוס

מטרת העבודה: במסגרת הפיילוט לפיקוח על אפוטרופוסים לעניינים אישיים ניתנה חשיבות מיוחדת לשמיעת קולם של אנשים שמונה להם אפוטרופוס, אשר לרוב אינם נשמעים. בעיות תקשורת, בעיות זכרון, והתלות של האדם באפוטרופוס מקשים על קיום ראיון וקבלת מידע מהימן מחלק גדול מן האנשים. מטרתנו היתה לבחון את האפשרות לראיין אנשים שמונה להם אפוטרופוס ואת התרומה של המידע מהם לפיקוח.

שיטות: על מנת להתמודד עם הקשיים בראיונות עם אנשים שמונה להם אפוטרופוס נעשתה הנגשה קוגניטיבית של השאלון באמצעות פישוט לשוני, ובדיקת יכולת התקשורת של האדם כחלק מובנה מהראיון. השאלון כלל שלושה חלקים, ברמת מורכבות עולה. מרואיין אשר השיב על החלק הראשון, נשאל בהמשך על החלק השני וכן הלאה. המראיינים עברו הכשרה על ראיון אנשים עם מוגבלות ודמנציה, שכללה הדרכה והתנסות עם אנשים מאוכלוסייה זאת. על מנת לצמצם את השפעת האפוטרופוס, המראיין ביקש ממנו ומהאדם לקיים את הראיון עם האדם ללא נוכחות האפוטרופוס.

ממצאים: רואיינו 215 מתוך 450 האנשים עם אפוטרופוס בפיילוט (48%). בקרב בני +65 רואיינו 33% מן האנשים, לעומת 60% בקרב הצעירים יותר. שליש מן האנשים התראיינו ללא נוכחות האפוטרופוס. בין יתר הנושאים שעלו בראיון, המרואיינים ציינו יתרונות לכך שיש להם אפוטרופוס, כגון עזרה עם כסף, עזרה מעשית ולקיחת אחריות על האדם. מעטים ציינו חסרונות, כגון הגבלת החופש ותלות. במתן חוות הדעת על תפקוד האפוטרופוס הוקדשה תשומת לב מיוחדת לסתירות בין דיווח האפוטרופוס והאדם. גם במקרים בהם לא ניתן לראיין את האדם, נמצא כי הניסיונות של המראיין ליצור עמו קשר אפשרו לו להתרשם טוב יותר ממנו וממצבו.

מסקנות: חשוב למצות את האפשרות לראיין ישירות אנשים שמונה להם אפוטרופוס, אשר רק הם יודעים כיצד הם חווים את המעורבות של האפוטרופוס בחייהם. אצל חלק ניכר מן האנשים ניתן להתמודד עם הקשיים שבקיום ראיונות אלה בעזרת כלים שונים. גם בהקשרים נוספים רצוי לעשות את המאמצים הנדרשים על מנת לשמוע את קולם של אנשים עם קשיי תקשורת וקשיים קוגניטיביים בפרקטיקה ובמחקר.