כ.א.ב. כל אחד בדרכו: הבנה חומלת במפגש עם אחרות ( OTHERNESS) בטיפול בסוף החיים

ההבנה החומלת (compassionate understanding) במפגש עם האחֵר, לפי משנתה של הפסיכואנליטיקאית דונה אורנג׳, קוראת לנו להישיר את עיננו אל ה"זר הסובל", ולחפש דרך להיות עמו במקום בו הוא נמצא.

מטרת ההרצאה

להדגים את חשיבותה של ההבנה החומלת באמצעות דילמה שעלתה בטיפול באישה כבת 75, המתמודדת בשלבים מתקמידם של מחלה ממארת, סביב הסירוב לבדיקות וטיפולים רפואיים.

גישת העבודה

לאפשר נוכחות שקטה והקשבה עמוקה למטופלת, ובו בזמן לאפשר להתייחס גם לעצמנו ולרגשותינו כמטפלים בדרך חומלת.

באחת הפגישות הגיעה האישה כשניכר עליה שהיא לא יציבה בהליכה. ניסיונות לדבר אל ליבה להגיע לרופא כדי להקל על עצמה, הובילו להתבצרות בעמדתה. "תחושת הבטן" שלי הייתה לקחת אותה למיון ישירות, אך התנגדותה הייתה חד משמעית ונחרצת. שיתפתי אותה במאבק הפנימי וב"קולות" שהדהדו בקרבי, אך כיבדתי את רצונה להחליט בעצמה אם להגיע לרופא. מאותה נקודה היא יכלה לשתף ברגשותיה, שעד אז עבדה קשה להסתיר הן מעצמה והן מאחרים. היא שיתפה בבדידות העמוקה ובחוסר האונים שחוותה, וכן בכעסים ורגשי האשם סביב קונפליקטים עם אמה, בת ה- 96. התפנית שחלה בתהליך הטיפול, לא היה קורית אילו הייתי "מתעקשת" לפעול "לטובתה" מתוך הדאגה לשלומה. התהליך שחוותה בהמשך אפשר לה לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי, ולקחת את תכנון סוף החיים והקבורה שלה בידיה, תוך דיאלוג פתוח יותר בינה לבין עצמה, ובינה לבין בני משפחתה. האישה נפרדה לאחרונה מיקיריה בדרך שבקשה ונקברה בדרך שבחרה.

מסקנות

נוכחות שקטה הנחוצה להקשבה מתוך הבנה חומלת, מחייבת הכרה בנפרדות ובמציאת המרחק המתאים לליווי, לא רחוק מדי ולא קרוב מדי, תוך חתירה לאיזונים בין "being" ו- doing“. ההבנה החומלת ביחס לאחר אפשרית רק אם נוכל להתייחס בהבנה חומלת גם לעצמנו ולרגשותינו.

הפוטנציאל לטרנספורמציה טמון בנכונות לחבור לאנושיות שבנו ולהכיר בפרדוקסים שבבסיס קיומנו, לשהות במקומות המפחידים, ולשבור את קשר השתיקה לגבי ה"לא מדובר", במרחב התוך אישי והבין אישי, הן של המטופלים והן שלנו. זה מאתגר ומלמד ענווה.