בגיל שלך כבר לעולם לא תיצרי יותר שום דבר

מטרת ההרצאה

בתיאור המקרה הנוכחי אציג בת לניצולי שואה, שגדלה בבדידות עד גיל הנעורים. האישה נשואה ולה בן עם לקות התפתחותית שחי במוסד. האישה הגיעה לטיפול עקב לחץ משפחתי לטפל באגרנות שלה, המטפלת הקודמת אתה שוחחתי הציעה להתמקד בתחזוקה ולא לצפות לתובנות ולשינוי.

מטרת ההרצאה להראות שימוש במושגים משמעות ולקיחת אחריות.

גישת העבודה

גישת העבודה היא לוגותרפיה באמצעות שלושת הנקודות הבאות:

ה"אין" מול ה"יש". ה"אין" כבדידות חברתית, כקשיים כלכליים וכחוסר האונים. ה"יש" כאהבה ליצירתיות וכיחסים הזוגיים והמשפחתיים. המטופלת אוספת חפצים כדי ליצור מהם דברים, והחפצים נאגרים. המסר מהסביבה הוא "בגילך כבר לא תעשי כלום". יחסי ליצירתיות שלה היא מתן כבוד ליצירתיות כמשמעות בחיים, ועל ידי כך מתן נראות ותוקף.

לקיחת החלטות. המטופלת חשה כי רבות מהחלטותיה בחיים היו שגויות. פראנקל מלמד אותנו לקחת אחריות על הבחירות שלנו. כאשר המטופלת מבינה שבאותה נקודת זמן, היא בחרה את הנתיב בהתאם לנסיבות, לערכיה וליכולותיה אז, היא יכולה להתאבל על תוצאות ההחלטה אבל היא גם מבינה שפעלה באופן הנכון ביותר לאותו הזמן. בחירה אקטיבית נותנת הרגשה של שליטה לעומת התחושה שהדברים "קרו" לה.

תחושת קורבנות: למה עשו לי כך? העולם גדול ואנחנו קטנים, הקיום מפחיד ואנחנו מפחדים, זוהי הבנה אקזיסטנציאליסטית בסיסית המשותפת כולנו. לדברי פראנקל עלינו להשלים עם קיומו של הסבל, להיענות לקריאה למשמעות ולקחת אחריות על הבחירות שלנו. מימוש היצירתיות, לקיחת אחריות על הבחירות וזיהוי עולם הערכים של המטופלת יעזרו לה לחוש יותר שליטה בחיים שלה.

מסקנות

בפגישות ההיכרות עם המטופלת הרגשתי התנגדות ופחד ולא רציתי לקחת את הטיפול על עצמי. חששתי שהמטופלת "תבלע" אותי. לאחר התלבטות בהדרכה הגעתי למפגש הבא בלי דעות קדומות ובלי ציפיות והקשר שלנו הפך אותנטי יותר. זה גרם לי לרצות לא לוותר על התקווה ולא להיות חלק מהקולות המשתיקים. הלוגותרפיה נותנת לי סדר ואופטימיות בהתמודדות עם המורכבויות של האישה.ש