אתגרים הכרוכים במדידת ניידות בעזרת אקסלומטריה רציפה בקרב זקנים מאושפזים

מטרות: הערכת אובייקטיבית בעזרת מדי התאוצה (אקסלורמטר) נחשבת כתקן זהב לתיאור ניידות. למרות העלייה החדה במספר המחקרים שהשתמשו באקסלומטרים בקרב זקנים מאושפזים, תיאור מפורט של אתגרי המדידה ומתודולוגיה סדורה עדיין חסרים. מטרת המחקר הנוכחי לתאר אתגרים מתודולוגיים ופרקטיים הקשורים בשימוש באקסלומטרים לצורך מדידת ניידות בקרב זקנים מאושפזים ודיון בפתרונות אפשריים.

שיטות: מתודולוגיה איכותנית שכללה איסוף נתונים מארבעה מקורות: (1) ניהול יומן שדה שכלל תמלול שיחות יומיומיות בסיכום כל יום מחקר עם עוזרי המחקר. (2) תצפית משתתפת יומיומיות בעבודת הצוות ותיעודה . (3) ראיונות עומק חצי מובנים עם הסוקרים, בנקודות זמן שונות במחקר. (4)קבוצות מיקוד עם יוזמי המחקר והסוקרים.

ממצאים: אתגרים בשימוש באקסלומטרים בבית החולים נחלקו לאתגרים הקשורים במאפייני הזקן המאושפז כמו: שינויים קוגניטיביים ותפקודים במהלך האשפוז והשפעתם על ייצוגיות המדגם, אתגרים שקשורים לסביבת האשפוז ומאפייניה למשל קבלת ושחרור מטופלים במהלך כל שעות היממה, אתגרים הנובעים מהתרבות הארגונית של בית החולים הכוללת צוות אינטרדיסציפלינרי המטפל בזקן, ואתגרים בתפעול האקסלומטר בתנאי שדה קליני דינאמי כמו הורדת האקסלומטר לצורך ביצוע בדיקות ופרוצדורות המובילה לדילמה הקשורה בחישוב הצעדים והאופן בו יש להתייחס להסרתו והחזרתו.

מסקנות: ניסוח פרוטוקול אחיד לשימוש באקסלומטרים במחקר, שיכלול אלמנטים הקשורים בעיתוי ענידת האקסלומטר ומיקומו, משך המדידה, גיוס המדגם ומאפייניו וכן, שיתוף פעולה עם צוות בית החולים , עשוי לאפשר השוואה בין מחקרים במרכזים שונים ובכך לאפשר כתיבת המלצות ניידות מותאמות לתתי קבוצות של זקנים מאושפזים.