מטרת המחקר: תרומתה החיובית של ניידות לצמצום פחד מנפילות וחרדה הודגמה בקרב זקנים בקהילה. נכון להיום, לא קיימים מחקרים שבחנו השפעת ניידות באשפוז על משתנים אלו. המחקר הנוכחי בחן השפעת תכנית "ללכת בשביל" על סימפטומים של חרדה ופחד מנפילות בשחרור מהאשפוז.
שיטה: במחקר ניסויי-למחצה גויסו 365 נבדקים ( n=182 ביקורת, n=183 התערבות) , תקינים קוגניטיבית בקבלה ובעלי יכולת ניידות עצמאית שבועיים טרום האשפוז. חרדה ופחד מנפילות נמדדו בקבלה ובשחרור באמצעות HADS) Hospital Anxiety & Depression Scale) ו- Falls Efficacy Scale (FES) בהתאמה, מידת השינוי בין קבלה ושחרור חושבה לשני המשתנים.
ממצאים: לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במידת השינוי בחרדה ופחד מנפילות בין קבלה ושחרור. אך נמצא כי הליכה של פחות מ-900 צעדים ליום במהלך האשפוז קשורה באופן מובהק לסיכוי לחוות חרדה במידה בינונית עד גבוהה בעת שחרור מהאשפוז (OR=1.884, 95% CI 1.025 to 3.464, p=0.041), אך אינה קשורה לפחד מנפילות.
מסקנות: למידת ניידות באשפוז השפעה על הסיכון לחוות סמפטומים של חרדה בשחרור. יחד עם זאת, על המחקרים העתידיים לבחון השפעת התערבויות מכוונות למספר צעדים גדול יותר על פחד מנפילות. כן, יש לערוך מחקרים נוספים בקרב מאושפזים שיזהו מאפיינים פסיכולוגיים ואינטראקציות טיפוליות המשפיעים על ניידות, חרדה ופחד מנפילות והקשר בין שניהם.