צמתי חיים וזהות נרטיבית

מטרת העבודה: במהלך חיינו יש לזיכרון הנרטיבי תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות שלנו. תהליך זה מאפשר לאדם לטוות את סיפור חייו דרך שזירת התנסויותיו וזיכרונותיו, לכדי סיפור אינטגרטיבי המסייע בגיבוש הזהות והבנת העולם. בלאגוב וסינגר הגדירו יחידת זיכרון ברת-מדידה המכונה זיכרון מגדיר עצמי (Self-Defining Memory). זיכרונות אלה הינם בעלי חשיבות מיוחדת בייצגם תקופות ואירועים בחייו של הפרט שבהם מתעצבת זהותו, ומהווים אמות-מידה להבנה עצמית וייצוג העצמי מול האחר. העבודה הנוכחית עוסקת בסוג ספציפי של זיכרונות מגדירי עצמי, המייצגים צמתי-חיים. צומת חיים מוגדר כאירוע או פרק זמן מסוים שבעקבותיו חל שינוי במהלך חייו או בתפיסת עולמו של הפרט. צומת חיים יכול חיובי או שלילי, לבטא אירועים נקודתיים או תקופות וכן לסייע לפרט להבין מי הוא. המונח - צומת חיים נחקר לאחרונה ומחקר זה הוא חלק מהמחקרים בתחום זה, אשר עליהם מבוסס המושב הנוכחי.

שיטות: במחקר הנוכחי רואיינו 203 נבדקים בגילאי 65+, שהתבקשו לתאר בצורה חופשית חמישה צמתי חיים משמעותיים ומרכזיים להגדרת זהותם. שילוב של מתודולוגיה כמותנית עם סיווג איכותני של תכני הצמתים (Thorne & McLean, 2001), בחן מה מאפיין את צמתי החיים הללו, עד כמה הם תורמים להגדרת הזהות העצמית, ובאילו תכנים הם עוסקים.

ממצאים ומסקנות: ממצאי המחקר מדגימים כיצד באמצעות ההתבוננות אל העבר בגילאי הזיקנה ובדרך של היזכרות מוכוונת באירועי חיים המשמעותיים ומרכזיים להגדרה הזהותית, מתארגנים צמתי החיים הללו לכדי סיפור חיים קוהרנטי ומתפתח המתפרש על פני טווח החיים, ומהווים את השלד לסיפור הנרטיבי של חייו. ממצאי המחקר מאפשרים הצצה ייחודית מפרספקטיבה מחקרית על האופן בו אנשים זקנים מעצבים ומארגנים את חייהם ומגבשים בצורה אינטגרטיבית את צמתי החיים לכדי זהות נארטיבית של סיפור חיים.