גישות ומודלים לעיצוב תכניות התערבות בתחום התעללות בזקנים והזנחתם

רקע: תופעת ההתעללות בזקנים והזנחתם הפכה בישראל לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי והמקצועי בשני העשורים האחרונים. השלכות הבעיה החברתית ונזקיה באים לידי ביטוי ברמת הפרט, המשפחה, הקהיליה המקצועית והחברה בכללותה.

הסברה הרווחת היא כי אלימות על גווניה היא ככל הנראה חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים ולכן יש להבין את ממדיה השונים של התופעה, הגורמים להתרחשותה וגישות מבוססות ידע למניעת גורמי הסיכון ולטיפול בקרבנות, הפוגעים, בני המשפחה והסביבה

מטרה: הצגת מודל רב מערכתי להתמודדות עם התופעה והשלכותיה ברמת הפרט, המשפחה, הארגון והקהילה.

שיטה: הצגת הגישה האקולוגית כמסגרת התייחסות תיאורטית להבנת התופעה. יפורטו עקרונות על פי גישת בריאות הציבור המספקים אמצעים ודרכי פעולה להתמודדות עם התופעה: אפידמיולוגיה (היקף התופעה ומאפייניה); בחינת גורמי סיכון המנבאים התרחשות; התערבויות למניעה ראשונית; מניעה שניונית; מניעה שלישונית.

תוצאות: הצגת מודל קונספטואלי ופירוט התערבויות ברמת השונות להתמודדות אפקטיבית עם התעללות בזקנים והזנחתם

מסקנות והשלכות: בשל מורכבות בעיית ההתעללות בזקנים, לא ניתן להצביע על גישה מועדפת אחת להפסקה או צמצום התופעה. לכל פרדיגמה או גישה, אידיאולוגיה משלה וממנה נגזרות אסטרטגיות ההתערבות והטכניקות הנדרשות להשגת המטרה. לפיכך, יש לעשות שימוש מושכל במגוון של שיטות התערבות ועל פי אבחון דיפרנציאלי תוך התאמת ההתערבות המתאימה לקרבן, למאפייני הפוגע, למערכת הקשרים ביניהם, לנסיבות וההקשרים ברמת המשפחה, הקהילה והחברה בכללותה.