ההתמודדות המשפטית עם תופעת ההתעללות והזנחה כלפי זקנים על ידי צאצאיהם - בין מצוי לרצוי בין משפט לטיפול

רקע : למרות חקיקה ענפה שתכליתה להתמודד עם תופעת ההתעללות בזקנים , המשפט מתקשה לתת מענה לזקנים אשר אינם חסרי ישע החשופים להתעללות מצד צאצאיהם כתוצאה מפסיכופתולוגיה של הפוגעים, וזאת בשל :

א. סירוב הזקנים לפעול משפטית נגד צאצאיהם בשל מוגבלותם הנפשית, התמכרות או קושי אחר.

ב. העדר יכולת להתערב משפטית ללא הסכמת זקנים שאינם חסרי ישע .

ג. סירוב צאצאים רבים לסיוע טיפולי ושיקומי ומאידך כפיית טיפול אפשרית רק במקרים נדירים.

מטרה: : הצגת מודל משפטי טיפולי לשם התמודדות עם התופעה .

שיטה: סקירת החקיקה המתמודדת עם תופעת ההתעללות בזקנים. הצגת הקושי במתן מענה לתופעה הספציפית של התעללות בזקנים על ידי צאצאיהם. הצגת עקרונותיו של תיאוריית המשפטי הטיפולי והשימוש שנעשה בה בעולם לשם מתן מענה לתופעה זו.

ממצאים: למרות הקושי המתואר לעיל, מחקרים מצביעים על כך כי חלק מהזקנים מוכנים לפעול משפטית להפסקת ההתעללות במידה וההתערבות תלווה בטיפול בפוגעים. עיון בשיטות משפט אחרות מלמד כי שימוש בהתערבות משפטית טיפולית סמכותית, כלים מתיאוריה המשפט הטיפולית, ויצירת מסגרות טיפוליות עבור הפוגעים, מאפשר מתן טיפול יעיל לחלק מהפוגעים למרות סירובים הראשוני ובכך מתן מענה ולו חלקי לתופעה זו.

מסקנות והשלכות: פיתוח התערבויות סמכותיות המבוססות על תיאוריית המשפט הטיפולי ויישומם ע"י בתי משפט ועובדות סוציאליות לחוק הינו הכרחי בכדי לתת מענה לתופעה זו.