המתת חסד אקטיבית והתאבדות בסיוע רופא בישראל: עמדותיהם של קשישים ושל עובדים סוציאליים וגורמים קשורים לעמדות

מטרות: למרות תמיכה ציבורית רחבה במדינות המערביות כלפי הלגליזציה של המתת חסד פעילה והתאבדות בסיוע רופא, רק במספר קטן של מדינות בוצעה הסדרה חקיקתית או משפטית, המאפשרת לחולים לסיים את חייהם בעזרתן. בישראל, החוק אוסר על רופאים לבצע המתת חסד פעילה או לסייע לחולים להתאבד ועמדת הציבור בנוגע לפרקטיקות אלו נחקרה רק במספר מועט של מחקרים בעיקר בישראל. מהספרות המחקרית עולה כי מגוון של גורמים יכולים להיות קשורים לעמדה האינדיבידואלית כלפי המתת חסד פעילה והתאבדות בסיוע רופא. מרבית המחקרים הקודמים התמקדו בקשר למשתנים סוציו-דמוגרפיים ואידיאולוגיים וקיים פער מחקרי בנוגע לקשר למשתנים פסיכולוגיים, וכן להבדלים שבהסברי העמדות כלפי כל אחת משתי השיטות. לאור זאת למחקר שתי מטרות: א) לבחון את עמדותיהם של קשישים ועובדים סוציאליים המטפלים בקשישים, כלפי המתת חסד פעילה והתאבדות בסיוע רופא והשינויים בהם לאורך זמן. ב) לבחון אילו גורמים אישיים ונסיבות סוציו-רפואיות, קשורים לעמדות כלפי המתת חסד פעילה והתאבדות בסיוע רופא, של קשישים ושל עובדים סוציאליים המטפלים בקשישים.

שיטה: מחקר החתך יכלול מדגם של 550 נחקרים: 200 בני 70 ומעלה המתגוררים בקהילה, 200 בני 70 ומעלה המתגוררים במוסדות לדיון מוגן ובתי אבות, ו-150 עובדים סוציאליים המועסקים במוסדות לדיור מוגן ובתי אבות או במועדונים קהילתיים לקשישים. ייבחנו הקשרים שבין משתנים סוציו-דמוגרפיים, אידיאולוגיים, ופסיכולוגיים לבין העמדה לגבי לגליזציה של המתת חסד פעילה ו/או התאבדות בסיוע רופא במצבים סוציו-רפואיים שונים. ממצאי מחקר חדש זה יושוו לממצאי מחקרים שבוצעו בארץ לפני שני עשורים.

ממצאים: (יוצגו ממצאים בהתאם להתקדמות במחקר)

מסקנות: תוצאות מחקר זה יתרמו להשלמת הידע הקיים בהבנת העמדות של קשישים ואנשי מקצוע המטפלים בהם כלפי הפעלת כל אחת משתי השיטות, ולתרום בכך לעיצוב המדיניות הציבורית ביחס לטיפול בחולים בסוף חייהם וללגליזציה של שיטות אלו בישראל.