מטרת המחקר: עם קצבה מהנמוכות, כ-200 אלף גמלאים וקשישים מתמודדים בישראל עם תנאי הישרדות קשים מנשוא. רווחה סובייקטיבית ומשמעות בחיים הן מערכות פסיכולוגיות חיוביות המקיימות דפוסי יחסים מגוונים עם מערכת תרחישי העולם העוין כחלק מהמאמץ לתפקד ולקיים איכות חיים מול תנאי מצוקה וקושי. מספר מחקרים דיווחו על דפוסי יחסים אלה, המעודדים ומאפשרים הסתגלות חיובית בתנאים שונים וייחודיים של טראומה ומצוקה (Shrira et al., 2015). שלושה ביטויים משלימים של דפוסי יחסים בין המערכות הללו הינם:
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את דפוסי היחסים הללו בקרב עניים מבוגרים.
שיטה: הנתונים נלקחו מתוך החלק הישראלי של סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE; Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe) המציג מדגם ארצי של ישראלים בני 50+. בגל השלישי, שנתוניו נאספו ב-2013, רואיינו 2,600 ישראלים.
ממצאים: נמצא דפוס יחסים מעורב, לפיו עניים, בהשוואה ללא-עניים, הראו יחסי פיצוי משמעותיים יותר בקשר של המערכות החיוביות למדדי תפקוד הכוללים מספר מגבלות תפקודיות - בסיסיות ומורחבות. עניים הראו גם יחסי התשה משמעותיים יותר בהשוואה ללא-עניים בקשר של המערכות החיוביות עם חרדה, בדידות, ומיעוט של פעילויות חברתיות.
מסקנות: ניתן לזהות חוסן בהתגייסות משותפת של מערכות פסיכולוגיות חיוביות במצבי עוני, שבהן מעורבותן קריטית. בנוסף, ישנם תפקודים פיזיים ונפשיים, שלגביהם מתקיימים בין המערכות החיוביות יחסי פיצוי, ולצדם אף יותר יחסי התשה. הממצאים מצביעים על מצבי הקושי והמצוקה המוגברים בקרב אוכלוסיית העניים.