רחובות העיר כהמשך הסלון הפרטי של הזקנים. ניתוח פעילות הזקנים במרחבים עירונים

מטרת המחקר: למרות ספרות משמעותית על חשיבות סביבת החיים, מחוץ לבית הפרטי, לרווחתם החברתית והבריאותית של זקנים, נערכו עד כה מעט מחקרים על הפעילות היום-יומית של הזקנים והשימוש שהם עושים במרחבים הציבורים בסביבות מגוריהם. יתר מכך, מחקרים קיימים בוחנים הבחנות סטראוטיפיות בקשר שבין זקנים ומרחב ציבורי, כגון חשיבות השטחים הירוקים לבריאות הזקנים. המחקר המוצג כאן בחן את פעילותם של זקנים במרחבים ציבוריים בערים בישראל, למעשה, במיוחד במרכזים מסחריים בשכונות שבהם מתגוררים זקני רבים. תוך התמקדות בגיל ובמגדר כמשתנים פוטנציאליים רלוונטיים.

שיטות: המחקר נערך באמצעות מחקר ויזואלי (Visual Research) שעושה שימוש בתמונות סטילס לתיעוד הזקנים בעת שהייתם ברחובות העיר. נערכו מספר אירועי צילום של כל הנוכחים בשני מרכזים מסחריים עירונים הפתוחים לקהל, בשעות יום שונות. לאחר הצילום התמונות הומרו לתיאור נרטיבי, אשר קודד וקוטלג לשש מצבים חברתיים שבהם נצפו הזקנים: לבד או לצד אנשים אחרים. מצבים אלו הושוו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית.

תוצאות: הממצא החשוב בסקירת הנוכחים ברחובות העיר והמרכזים המסחריים שלה הוא שבשעות הבוקר והצהרים מרבית הנוכחים הם אנשים זקנים. בעוד הצעירים נצפו בתנועה, במעבר ממקום למקום, הרי הזקנים נצפו כשהם שוהים במקום. הממצא חשוב נוסף הוא שמרבית הזקנים (97% .N = 311) הגיעו לבדם למרחב הציבורי. מתוכם, 44% נצפו בקבוצה חברתית של שני אנשים או יותר, ואילו שאר הזקנים נצפו כשהם לבדם. כאשר התרחשו אינטראקציות חברתיות, מרביתן היו הומוגניות מבחינה מגדרית (69%); בעוד נשים נטו יותר להשתלב בשיחות חברתיות ספונטניות, הרי גברים נטו יותר להשתתף במפגשים שנראו מתוכננים מראש כגון משחקי קלפים.

חשיבות המחקר היא בשיקוף הצורך של זקנים לצאת מביתם ולהיות בחברת אנשים אחרים בקהילה, גם כשהם במצב פסיבי ולמעשה נמצאם בגפם בתוך המולת הרחוב. נראה כי המרכז המסחרי שבו יש תנועה אנושית רבה והתרחשויות חברתיות מהווה אלטרנטיבה לישיבה בגינות ובפארקים הירוקים, אך חסרי עניין. צורך זה צריך לקבל מענה בתכנון רחובות העיר והשטחים הפתוחים בה. בעוד מרבית העניין של המתכננים הוא בהבאת קבוצות גיל צעירות לרחוב, הרי המשתמשים העיקרים בו הם הזקנים.