״אנחנו העיניים והידיים של הזקנים״, תכנית השתלמות על שחיקה בטיפול בקרב מטפלות ומטפלים המטפלים באנשים זקנים

בשנים האחרונות עולה המודעות לקיום תשישות חמלתית (שחיקה) בקרב הצוותים המטפלים ועולה הצורך לזהות תופעות ולתת מענה לטיפול ולמניעת תשישות החמלה. תשישות חמלתית עלולה לגרום לבעיות גופניות ורגשיות ולאיכות טיפול לקוי בזקנים. מרכז ההדרכה ג׳וינט -אשל בקרית ביאליק זיהה את הצורך של העובדים עם זקנים בשדה ויזם ופיתח תוכנית חדשנית במגמה לתת כלים להתמודדות עם התופעה.

מטרת העבודה

מטרת העבודה, היא להציג דוגמא לתכנית קצרה שהקיפה 18 שעות לטיפול בתשישות חמלתית בקרב מטפלות ומטפלים לפי גישות הלוגותרפיה וקשיבות ולהציג ממצאים של מחקר פיילוט המלווה תכנית השתלמות זאת.

שיטות

ההשתלמות בת השלושה מפגשים בני 6 שעות כל מפגש סיפקה כלים לזיהוי תשישות חמלתית, ולהעלאת המודעות לכך. בנוסף, נלמדו העיקרונות הבסיסיים של הלוגותרפיה ושל קשיבות והקשבה לגוף ולנפש. החומר העיוני הועבר בכיתה משולב עם דוגמאות מעבודתם של המטפלות והמטפלים ועידוד לשיתוף. 49 משתתפות/י ההשתלמות (מעל 90% נשים, גיל ממוצע 46, ממוצע 12 שנות לימוד, כמחציתם יהודים וכרבע לא נולד בארץ) מלאו שאלון לפני התחלת המפגש הראשון ובתום המפגש האחרון. לצד הנתונים הדמוגפרים וותק בעבודה הועברו שאלונים מקוצרים על סיפוק במחלה ועל השחיקה (Professional Quality of Life Scale PROQOL 5), על משמעות בחיים ועל תופעות של דיכאון.

ממצאים

יותר משמעות בחיים היה קשור ליותר סיפוק בעבודה, לפחות שחיקה, ולפחות תופעות של דיכאון.

מבחני t למדגמים תלויים הראו פחות שחיקה באופן משמעותי לאחר המפגש האחרון בהשוואה למדידה הראשונה.

השיתוף בחוויות בכיתה חשף מצבים קשים איתם מתמודדים בעבודותיהם מצד אחד ומצד שני, תחושת חמלה כלפי המטופלות/ים ומשמעות שעבודה. היה ערך עליון בשיתוף ובמתן לגטימציה לתחושות הקושי והמטענים הרגשים בעבודתם. דבר שגרם לתחושת העצמה, תרומה ומשמעות עצמית .

מסקנות

יש צורך להוסיף מפגשי מעקב על מנת ליצור תהליכי אורך.

מרכז ההדרכה ג׳וינט-אשל בקרית ביאליק מכוון לעסוק בנושאים חדשים בתחומי הטיפול השונים, כגון: תשישות חמלתית בקרב מטפלים ואנשי מקצוע תוך התאמת רב תרבותית, כדי לשמור על בריאות נפשית וגופנית של המטפלות והמטפלים ועל איכות הטיפול בזקנים