רציונל התוכנית: לאור העלייה בתוחלת החיים, בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה, הולך וגובר הצורך במתן טיפול ותמיכה לזקנים המוגבלים בתפקודם הפיזי ו/או המנטלי. כאשר אלו יכולים להינתן משני מקורות: האחד - המערך הפורמאלי - קרי אנשי מקצוע ועובדים סמך מקצועיים, העושים זאת בשכר, השני - המערך הבלתי פורמאלי - קרי בני משפחה של הזקן, קרובים, שכנים ומתנדבים, העושים זאת ללא תמורה כספית. בישראל, הטיפול ניתן פעמים רבות על ידי שני מקורות אלו באופן משולב, זאת לאור שירותי הטיפול הניתנים על פי חוק ביטוח סיעוד (ביטוח לאומי) באמצעות חברות סיעוד.
מה קורה כאשר הנשים העובדות כמטפלות בזקנים (על פי חוק סיעוד) הן במקביל מטפלות גם בבן משפחה זקן? אמנם, נשים אלו הן בעלות ידע וניסיון בטיפול מאידך - הטיפול בבן משפחה אינו זהה לטיפול באדם "אחר"..
מטרות: תמיכה במטפלות בתפקידן כמטפל עיקרי, מתן ידע וכלים לעבודה ולהתמודדות בין שני התפקידים, הקטנת תחושת העומס והשחיקה, העצמה ויצירת קבוצת שייכות
שיטות: התוכנית כללה 6 מפגשים קבוצתיים, בתדירות של פעם בשבוע/ בשבועיים, משך כל מפגש כשעה וחצי. כל מפגש עסק בנושא שונה, וכן הוקצה זמן לשיח ודיון בין המשתתפים ועם המנחה. המפגשים שילבו מתן מידע ומיומנויות יחד עם שיח המאפשר אוורור ותמיכה.
ממצאים: ניכר כי אצל המטפלות שנטלו חלק בתוכנית נצפתה ירידה בתחושת העומס והשחיקה ועליה בתחושת המסוגלות להתמודד עם שני התפקידים בו זמנית. כמו כן המטפלות דיווחו על עליה בתחושת המסוגלות להתמודד עם האובדנים ועל עלייה עליה בתחושת השייכות והמחויבות לארגון.
מסקנות: קבוצה לבני משפחה מטפלים מיועדת לספק למשתתפים סביבה מאפשרת, בטוחה ותומכת של קבוצת השווים, בה יוכלו ללמוד ולקבל מידע על היבטים שונים של הזדקנות, מחלות, דרכי טיפול והתמודדות, כמו גם מידע על זכויות ושירותים שונים. עקב כפל התפקידים קיום הקבוצה איפשרה לשוחח ולעבד את הקשיים יחד ולאפשר . לבני משפחה מטפלים מהווה כלי סיוע בהתמודדות ואפשרות להתאווררות ולקיחת פסק זמן מהטיפול.
התוכנית הופעלה בשלוחת מטב רחובות ובשלוחת מטב בת ים ע"י עו"ס מרב שלום ועו"ס לירון לוזיה בליווי ד"ר דפנה הלפרין.