חינוך משותף ואזרחות בקונפליקט- פרספקטיבה הורית

היווצרותה של זהות אזרחית משותפת במדינת ישראל היא משימה מאתגרת בהיותה מדינת קונפליקט עם רוב יהודי ומיעוט פלסטיני ערבי מוסלמי. כך, שכאשר מרבית היהודים שחיים במדינה יהודית מזדהים עם מאפייני הזהות היהודית שמורגשים בכל ממד במדינה, הרבה מאזרחי המדינה הערבים מחזיקים בזהות קולקטיבית הבנויה ממספר יסודות שונים: אזרחות (ישראלית), לאום (פלסטיני), אתניות (ערבית) ודת (מוסלמית, נוצרית או דרוזית). נטען כי אזרחי ישראל הפלסטינים רואים בזהותם כמעין ערבוב בין הזהויות שהוזכרו לעיל, אך בדרך כלל אימוץ יסוד זהות אחד מעיב על היסוד האחר.

בישראל פועלים מספר בתי ספר משותפים ליהודים ולפלסטינים השמים דגש על החינוך כדרך לקידום דיאלוג והבניית זהות משותפת לכל הצדדים בקונפליקט, באמצעות פדגוגיה והוויה המאפשרת ביטוי של שתי התרבויות והשפות באופן שווה, על אף ההפרדה שבין היהודים לפלסטינים במערכות החינוך הרגילות. להורים, תפקיד משמעותי בהבניית הזהות של ילדיהם וכן בתהליך הבחירה של בית הספר המתאים לערכיהם ולמטרותיהם, במיוחד לגבי בחירה בבתי הספר היסודיים ובגנים.

מטרת מחקר זה היא בחינת הסיבות שהובילו את ההורים לבחור בבתי הספר והגנים המשותפים לחינוך ילדיהם, בדגש על תפיסתם של ההורים את המושגים זהות ואזרחות. שיטת המחקר נשענה על הגישה האיכותנית ואיסוף הממצאים נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. קבוצת המחקר נבחרה במדגם מכוון וכללה הורים פלסטינים ויהודים שילדיהם לומדים בבתי הספר המשותפים ברחבי המדינה. ממצאי המחקר נותחו בניתוח אינדוקטיבי ותמטי והובילו לפיתוח של שלוש תמות מרכזיות; הראשונה, עוסקת בסיבות הגלויות, החברתיות והסביבתיות שהובילו לבחירה בבתי הספר המשותפים. השנייה, נוגעת בתפיסת האזרחות הלאומית של ההורים בדגש על לימודי אזרחות ושייכות למדינת ישראל בבית הספר. השלישית והאחרונה, מתמקדת ביצירת הגשר התרבותי דתי, תוך התייחסות לקשרים חברתיים בין הילדים וההורים משני הלאומים.

תרומתו העיקרית של מחקר זה טמונה בהבנת הגורמים המורכבים לבחירה בחינוך המשותף במדינות קונפליקט. הבנת סיבות אלו עשויה לאפשר קידום הקמה של בתי ספר משותפים במתכונות השונות ברחבי המדינה ובכך לאתגר את ההפרדה הקיימת היום במערכת החינוך.