יחסי הורים לילדים מחוננים עם מערכת החינוך

מטרת המחקר: נוכח המידע המועט בנוגע למעורבות הורים לילדים מחוננים במוסדות החינוך, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תפיסות וחוויות שחווים הורים לילדים מחוננים בקשר עם "מרכזי ההעשרה" בהם לומד ילדם יום אחד בשבוע. המשתתפים: (א) ארבע אימהות שילדיהן לומדים במרכזי העשרה במרכז ובדרום הארץ; (ב) ארבע מורות ושתי מנהלות שעובדות במרכזים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה שהוקלטו, תומללו ונותחו ניתוח תוכן. נערך ניתוח נושאים, המתמקד בדברי המרואיינים, תוך התייחסות להסברים ולתיאורים. התבצע תהליך של סידור והבניית המידע שנאסף, תוך חלוקת המידע לקטגוריות וארגונם בסדר אנליטי מחודש. עלו שלוש תמות מרכזיות : (א) "אני מאמין": תיאור התפיסות המשקפות את ה"אני מאמין" של המרואיינות בנוגע למעורבות הורים. הקשר נתפס כחשוב בעיני הצוות ובעיני ההורים וחיוני לרווחתו של התלמיד. (ב) מאפייני הקשר: המרכז מצטייר בעיני ההורים כמקום אליו הם יכולים לפנות ולקבל עזרה באופן קבוע ומיידי. הייתה התייחסות לזמינות, לרגישות לצרכי הפרט ולראיית הייחודיות בילד. (ג) תחומי המעורבות: דוגמאות לתחומים בהם מתקיימת מעורבות הורים: ועד הורים, הרצאות, אירועים ומסיבות, יחסי ציבור ופתרון בעיות לוגיסטיות. לא נמצאה מעורבות בתכנית הלימודים או בקבלת החלטות לקידום נושאים מערכתיים. מסקנות: נמצא כי ההורים שותפים בנעשה במרכזי העשרה, יחד עם זאת מעורבותם היא בתחומים שאינם בליבה של העשייה החינוכית. מעורבותם יכולה להיתפס כמתן שירותים שאינם קשורים באופן ישיר לתהליך החינוכי, אלא מעורבות השייכת לפעולות התנדבות שאינן עוסקות בתכנים לימודיים, ולרוב קשורה לאירועים ממוקדים וקצרי טווח . עם זאת, ההורים תופסים את הצוות החינוכי כצוות משמעותי מקצועי המקדם ומסייע בתהליכים חינוכיים חשובים. עוד נמצא כי בהשוואה לתפיסת ההורים, הצוות החינוכי תופס את התלמיד המחונן כישות הוליסטית ועל כן מצפה לשותפות, להדדיות בהעברת מידע, לשקיפות ולמתן ביקורת בונה מצד ההורים. מסקנה חשובה היא שיש לקדם את השאיפה לשותפות, רק כך, הפער בין ההצהרה על שותפות לבין מידת השותפות בפועל יפחת.