הקשר בין אימון הורים אינדיבידואלי לשיפור התקשורת והקשר עם ילדים מתבגרים

IPC – מיפוי ערכים במסגרת אימון הורי

איריס ברקן – מכללת דוד ילין

הורות נתפסת על פי רוב כאחד התפקידים המרכזיים והמאתגרים בחיי אדם ולמרות זאת לא נדרשים תואר או הכנה מיוחדת לכך. ישראל נחשבת כמדינה מכוונת משפחה וילדים, הבחירה ללדת היא כמעט חובה לאומית, ועל פיה נוהג הרוב. בקרב חוקרים קיימת הסכמה כי גיל ההתבגרות הוא שלב קריטי בהתפתחות הכולל שני תהליכים מרכזיים של ספרציה-ואינדיבידואציה. תהליכים אלה מתרחשים בו-זמנית בזמן של בלבול וסערת שינויים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים.

המחקר ביקש לבדוק הנחה שעל פיה כדאי שכל הורה (אם/אב) יבסס לעצמו/ה תפיסת עצמיות ברורה ומוגדרת בטרם ייכנס לתפקיד ההורות. השערת המחקר הניחה כי אימון על פי מודל ה–IPC, המעניק להורים הזדמנות לחוות תהליך מקיף המסייע לזיהוי, דיוק וחיזוק ערכי ליבה, סדרי עדיפויות וגבולות, יאפשר את מילוי תפקיד ההורות מתוך תחושה של ביטחון, גמישות וידיעה. המחקר בדק קיום קשר בין התהליך האימוני שעוברים ההורים לבין שינוי ביחסיהם עם ילדיהם המתבגרים. זהו מחקר הערכה שהתבסס על תהליך אימוני מלא עם 7 זוגות הורים (מפגשים+ראיונות), במהלכו התבקשו המשתתפים לבחור עשרה ערכים מרכזיים ומציאותיים שלפיהם הם מנהלים את חייהם, קשריהם והורותם.

חלק מממצאי המחקר מעידים כי רוב ההורים אינם מודעים לליבה הערכית המנהלת אותם ואת חייהם; קיים פער גדול בין ערכים מוצהרים לבין היישום הפרקטי וחינוך הילדים על פיהם; הורים מחזיקים "סטנדרטים כפולים" הנוגדים את ערכיהם, הם מצפים להתנהגויות מסוימות מצד הילדים, אך נוטים שלא לנהוג כך בעצמם. הממצא העיקרי והחשוב ביותר הינו כי עבודה אימונית מקיפה על פי מודל ה-IPC מוכיחה את עצמה כאפקטיבית ביכולת לזהות ערכי-ליבה ולהכיר בפער הקיים בין ה-"רצוי" ל-"מצוי", תובנות המאפשרות להורים לאמץ שינויים המשפרים באופן משמעותי את יחסיהם עם ילדיהם המתבגרים.